אשמח להתייעצות למי שמבינה או שקרה לה, היום בבוקר שמתי לב שלבן שלי בן שנה ו-3…

לקראת לידה שניה בעזרת ה׳, שבוע 40+2 עם צירים לא סדירים כבר תקופה. אני כל כך מפחדת מהלידה, וואו, ברמות קיצוניות. פחד משתק. יותר מטורף ממה שהיה בלידה הראשונה. מרגישה כאילו בלידה הראשונה הגעתי בזרימה ״על הדרך״, לא הבנתי לעומק מה זה. ועכשיו כל כך מפחיד אותי ללדת, עד שאני מרגישה שהלידה מתעכבת בגלל הפחד שלי. אני רוצה לעשות לידת מים טבעית ללא אפידורל וזה אפילו עוד יותר מפחיד אותי איך אעשה את זה? איזה כוחות יש בי? באלי להצליח את זה ולהיות גאה בעצמי ושבעלי יתגאה בי בינו לבין עצמו, שיראה כמה אני מטורפת. כל השנה האחרונה בעלי היה במילואים ואני גידלתי את הילד שלנו יחסית לבד, עם הריון, כמעט בלי עזרה בכלל ועוד לימודים אקדמאיים רציניים וקשוחים מהצד. בלי תלונות, בחינוך הכי טוב, חם ולא מתפשר. אני יודעת שיש בי כוחות ושאני לביאה. אבל משום מה מערערת בעצמי לגבי הלידה הזו. איך אעשה את זה, איך אשרוד את הכאב, איך בכלל אספוג את הצירים הראשוניים… מה אני יכולה לעשות שיעזור לי להתמודד?

מחר שבוע 33. בד''כ יולדת לפני התאריך. ממש חוששת מהתפרצות החצבת אחרי הלידה. ב''ה באזור שלנו אין התפרצות, אבל עדיין מלחיץ... מה עושים?