שבוע 34+ 1 חזרו לי הפרשות חומות הגיוני ?

סיפור הלידה שלי🥹 אומנם עברו 3 חודשים אבל מרגישה שרק עכשיו יכולה לסכם זה הולך להיות ארוך במיוחד הכל מתחיל שלושה ימים לפני הלידה, שבוע לפני המשוער -אח של בעלי מתחתן בצפון הרחוק. ( קבעו תאריך לפני שסיפרנו על ההריון מיותר לציין שנחנקתי כששמעתי את התאריך) למזלנו נסגר באולם שמכיל גם בית מלון אז סגרו לכל משפחה חדר, החתונה נגמרת ישנים במלון קמים בבוקר אני מתחילה להרגיש צירונים באים והולכים חלשים ממש בכלל לא ייחסתי לזה חשיבות מגיעה שבת אנחנו אצל ההורים שלי ואני שמה לב שהתדירות קצת גדלה, אמרתי אוקיי מתקרבים לתאריך המשוער כנראה הגוף מכין את עצמו לחץ שיא חוזרים לבית מוצאש אני לא מצליחה להירדם כל הלילה צירונים בזמן שאני בטוחה שזה בכלל התקררות מהמזגן כי ההיתי בלי שמיכה מגיע הבוקר וזה מתחיל להיות קצת כואב בעלי בעבודה לא בעיר ואני לא רוצה להטריח סתם אומרת טוב נראה איך יתקדם בשלב הזה לא מודיעה עוד לאף אחד רשמית רק שולחת לבעלי הודעה שאני עוקבת ולבנתיים הכל טוב השעות עוברות והצירים מתחילים להיות מורגשים מתקשרת להורים שלי שגרים 10 דק ממני אומרת להם לבוא מגיעים, יושבים איתי והצירים מתחזקים, עדיין לא תכופים אבל כשזה מגיע זה מגיע מחליטה לסחוב עוד קצת ובזמן הזה שולחת לבעלי שיתחיל לצאת לכיוון כי עוד מעט אני כבר לא אצליח לסחוב בבית מגיע שלב שכשמגיע ציר אני כבר לא נושמת אומרת להם יאלה יוצאים ארגון אחרון לתיק ויוצאים לבית חולים מגיעה לבית חולים מיון יולדת נכנסת רופאה בודקת אותי פתיחה 1 אומרת לי זה לא לידה תחזרי בעוד יומיים בתאריך המשוער מסתכלת עליה בשוק חיי על איזה יומיים את מדברת איתי בכלל אני לא נושמת מכאבים אומרת לה אין מצב אני חוזרת ככה לבית כל ציר אני רואה כןכבים שואלת אין איזה משהו להרגיע את הצירים לפחות באמת שלא ההיתי מסוגלת לחשוב על הציר הבא אומרת לי טוב תעשי סיבוב תחזרי עוד שעה יורדת עם אמא שלי סיבוב במרכזון מתחת לבית חולים בזמן שכל פעם שתוקף אותי ציר אני בוכה לשמיים לא מסוגלת לעמוד חוזרת אחרי 40 דק לרופאה מרוב כאב שלא מסוגלת כבר רופאה בודקת פתיחה 2.5 את הולכת לחדר לידה ואפשר כבר אפידורל אני לא מספיקה להתאושש מהכאבים בכלל מבקשת להתקלח לפני נכנסת למקלחת בוכה את חיי מהכאבים מובלת לחדר לידה השעה 11:00 צורחת לאפידורל לא מסוגלת עוד אחרי כמה זמן שנראה כמו נצחחחחחח מגיע מרדים ממש לא נחמד מקבלת אפידורל 10 דק רבע שעה ומתחילה להרגיש איך שזה מתחיל להשפיע מודה לבורא עולם על כל רגע כזה מפה מתחיל תהליך של פתיחה מואצת, כל פעם שבודקים לי פתיחה היא גדלה ב2-3 סמ משהו מאוד לא אופייני ללידה ראשונה ועוד אפידורל כל רופא שנכנס מסתכל במחשב שואל בפליאה מה לידה ראשונה? ככה איזה 2-3 מגיעים לפתיחה מלאה אני מורדת לא מרגישה את החלק התחתון בכלל אומרים לי מתי ציר ואני מנסה ללחוץ לא מתקדם נותנים לא מעט נסיונות העובר במצוקה טיילת של רופאים לא אומרים כלום אבל רואים הכל על הפנים שלהם מנסים שוב ושוב באיזה שהוא שלב עלה רופא על המיטה ועם המרפקים בציר לוחץ לי את החיים צרחתי שם לא עובד אומרים לי לעובר אין דופק מסיכת חמצן אין שיפור מכניסים את הוואקום אומרת לי חתך יזום ואני שומעת את המספרים כאילו בקצבייה וואקום של החיים והילד יוצא 2.970 תופרים אותי אולי חצי שעה, הרופאה מסתבכת מבקשת עזרה מלא דם בבית חולים כאבים וחולשה, בבית החלמה קשה ביותר ברית בירושלים ואחכ אירוע במרכז כאובה של החיים ככה חודש, מלווה בדכדוך נוראי תודה להשם ולכל הסובבים אותי זה עובר אחרי תקופה מאוד לא פשוטה אנחנו מביאות חיים, אנחנו לביאות ומגיע לנו כתר על הראש👑

עשיתי בדיקת בטא. יצא בטא 341.7 . האם תקין?

כמה אוכל לכן תינוק בן 4 ימים?

אחוזון 27 שבוע 33 זה בסדר?