לידה ראשונה איך שפחדתי מהרגע הזהההה נתחיל בזה שכל ההריון היו לי צירים משבוע 24 בערךךךך בשבוע 28, צירים סדירים, הלכתי למיון חשבו שאלד פג ואמרו לי לשכב כל ההריון ולהתנייד על כיסא גלגלים 😨 כדי שאשרוד עד 32 לפחותתת היתה שם רופאה מלחיצהההה הרופא שלי במאוחדת לא הסכים ואמר לי שסתם הגזימו ואני לא בשמירה ולא כלום. שבוע 35 צירים סדירים, פתיחה 1.5 שבוע 38 דם טרי, הלכנו למיון(והפעם להדסה עין כרם!!) - הפקק הרירי, חזרנו הביתה הגיע שבוע 40 וכולם בהלם, לא האמינו שאגיע לשבוע כזה בכלל חח ואני הולכת זזה ומנסה לזרז עניינים ראש השנה, שבוע 41 התחילו לי הצירים הרגילים שלי בליל שבת של ראש השנה ואני כזה לא התייחסתי, אני רגילה אליהם כללללל ההריון, בקיצור הגיע הבוקר ואני עדיין עם צירים סדירים עד שבשתיים בצהריים כולם כבר צרחו לי לעוף לבית חוליםםםםם כי זה לא נורמלי כבר ואני כזה 'לא לא עדיין לא כואב כל כך' בסוף הסכמתי, נסענו בשבת בצהריים להדסה עין כרם, אני מגיעה למיון, המיילדת בודקת אותי ופתאום צועקת 'היא פתיחה 9 הגברתתתת' אני ובעלי היינו בשוקקקקקק הטיסו אותי במיטה לחדר לידה וכל המחלקה שם, המיילדות בהלם שואלות איך לידה ראשונה שרדת עד פתיחה 9???? ואני כזה אומרת להם שאמרו תמיד שכשאני אגיע לפתיחה כמו 3 אני ארגיש צירים בלתי נסבלים כבר וכאבי טופתת אבל לא כואב לי כל כך וכל הזמן חיכיתי להרגיש את הכאבים הבלתי נסבלים שכולם מדברות עליהם🤭.... כל המחלקה צחקה עלי שם אל תשאלו מתברר שצירים לא כאלה כואביםםםםם או שיש לי כוח סבל חחח ישר לא התווכחו איתי והמרדים הגיע על השני שביקשתי האפידורל האט את הקצב מה שנתן לי אפשרות של 3 שעות להרגע ולצבור כוחות אין כמו אפידורל ברכההההההה הרגיע אותי ועשה תחושה נינוחה וכיפית הייתה לי מיילדת בשם חני - מהממתת ברוך ה' טירוף של מיילדת! הייתה הבנה ביננו והרגשתי שהיא באמת איתי בכל התהליך והתנהגה בעדינות ורגישות!! שמו לי קצת פיטוצין כי האפידורל אשכרה עצר את התקדמות הפתיחה.. התחלנו ללחוץ כמעט 40 דקות ונחתי בין לחיצה ללחיצה, המיילדת ממש הבינה כשאין לי כוח והייתה גמישה בקיצור היתה לידה חוויה ברוך ה'!!! בליל ב' של ראש השנה בשעה 10:34 יצא הבייבי המתוק 3.440 בלי לבכות, יצא בקט מתבונן על כל החדר חח😂😍😍

מישהי הצליחה לגמול תינוק מאגודל בפה בגיל מוקדם? אם כן, אשמח להמלצות איך?

שבוע 35 עם תחושה של התכווצויות של מחזור זה לא כאב חזק אלא אי נוחות כבר שעתיים , נשמע חריג?

אך אתן מתמודדות עם המצב במדינה מול הילדים קשה לי אתמול בכיתי אולי שבע פעמים יש לי מועקה תמיד פחד לא מפסיקה לחשוב על הרגעים האחרונים שלהם ויש לי פחד וחרדה על הילדים שלי זה בא בגלים מועקה לא מוסברת 24/7 ביממה הילד הגדול שלי עוד בטראומה עד היום כל רעש קטן הוא שואל אותי .אמא זה אזעקה ? הרעים רוצים להרוג אותנו? מה אני אמורה לענות עלזה?! אך להסביררר אני לא רואה חדשות לידם בכלל! משתדלת לא לדבר על כלום לידם אבל זה כל פעם פוגש אותי אך אתן מתמודדות?

איזה ויטמין די אתן ממליצות להביא כשהוא בן יומו? איזו חברה?

מתי משכירים את הטנס?