אתמול נחת עליי עורב על הראש ונבהלתי וצרחתי הוא נבהל ועשה קול כזה מאז אני מפחדת…

הי בנות רציתי לשתף ולקבל עצות מה לעשות, אני שבועיים אחרי לידה וחמתי כל יום באה לעזור עם הילדה בשבוע הראשון היא ישנה פה יש לציין שזה לא מנע ממני לקום בלילות אז זה לא כזה הועיל , כל פעם שהיא היתה פה כל יום זה היה הערות ועקיצות של ״אני יודעת טוב יותר״ וגם הנחיתה עלי ביקורי פתע מהצד שלה ללא התרעה למרות שדיברתי איתה על זה היא המשיכה בשלה וניהלה אותי לפני שבוע וקצת היא באה לקלח את הילדה ולהיות איתה יש לציין שככה זה כל יום וקשה לי עם זה כי כשאני מקלחת את הילדה היא זורקת לעברי את לא רוצה שאני אבוא יותר?! ואין קשר פשוט זו ילדה שלי היא כופה עלי את עצמה ואתמול היה ויכוח שלא קשור אלי והיא פשוט צרחה עלי את נשמתה והשחירה אותי מול חמי והוא גם , וביקשתי יומיים שקט מהם והיום היא פשוט הגיע מבלי לשאול או לעדכן כמו בכל יום למרות שאתמול היא צרחה עלי היום היא אמרה שהיא רוצה לישון פה והיא תבוא לקלח את הילדה אצרתי לה שאני מסתדרת ואני לא מעוניינת שהיא תישן פה ! היא יצאה מהבית בוכה וניראה מבכי ( היא מניפולטיבית, הדמעות שלה זה משחק ) ולא התייחסתי הבת שלה אמרה שהיא תדבר איתה וביקשתי שהיא תניח לי באמת שאני מרגישה אנוסה מולה היא לא נותנת לי שקט והיא כל הזמן מצפה ממני לשלוח לה בבקרים תמונות של הילדה ולענות להודעות שלה בכל שעה גם אם אני נחה או עסוקה ולא ליד הטלפון היא נוזפת בי למה אני לא זמינה וכו באמת שנמאס לי זו ילדה שלי לא שלה שתשחרר יש לציין שבעלי לא יודע להתמודד מולה ולדבר ולהעמיד אותה בפנים וגם לדבר איתה אי אפשר אמרתי לה שאני אשלח את הילדה ואני מסתדרת והיא פשוט צעקה לי ״כף רגלי לא תדרך פה ״ובכתה ויצאה אבל בטח מחר היא שוב תופיע

בננותת סתם מעניין מישהי ילדה לפני שבוע 37?תסברו איך היה מה עבר עליכן אם הכל היה טוב?