שנה וחצי אחרי לידה. הייתה טראומטית והחלמה שלקחה זמן.. מלא תפרים וחוויה כללית של כאב שלא מרפה. מאז לא חזרנו לקיום יחסים מלא, בטיפול זוגי. והיה גם הסיום לטיפול פסיכולוגי בעיבוד הלידה שלא התקדם והפסקתי... בקיצור, לא מזניחה את הזוגיות ואת הנסיונות לחזור.. לא מעיזה להתקדם לכיוון של חזרה למיניות מלאה וקיום יחסים כמו לפני כן. מפחד של לכאוב שוב. אני לא אהיה מסוגלת לזה. וגם אין לי רצון לחוות שוב לידה כזאת ומתה מפחד שהריון יהיה יותר מאתגר לגוף שכבר נקרע... בנות שחוו משו דומה איך מתמודדים? מה עושים? זה משתק.