חייבת לשתף בתסכול שלייי איפה אני טועה ומה עלי לעשות אני בעלי נשואים לא מעט שנים מאז ומעולם לא היה תותים ועברנו הרבה לא אכביד בפרטים אבל אני עכשיו בהריון שני והחלטתי לעשות סופר מאמץ כדי שזה יצליח או לפחןצ שאדע שעשיתי תמקסימום ולא סתם ויתרתי אני מרגישה שאני מתאמצת סופר ומשנה גישה ודם ממש עובדת על חשיבה חיןבית לראות את מה שכן טוב בבעלי וקשהליייי הוא רק מתלונן ואומר לי מה דםפוק בנו וכמה זה לא יצליח ושכדאי להפרד ואז אולי נעריך אחד את השניה אני מתחנמת אליו שינסה להתמקד בחיובי ושאם נתעלם מהשלילי הטוב יגיע אבל הוא רק מראה לי כמה אני צריכה להשתנות וללמוד מיותר לציין שהאנטמיות פשוט לא קיימת אייך אני יכולה לשכב איתו בכאילו?? גם כשבא לי הוא אומר שזה לא אמין ושזה שקר הוא רק מואיד לי ממש ממש קשה לי מה צריך לעשות? אני ממש ממש משתדלת לא להתפוצץ ולהכיל את החוסר שלו אבל אני אמורנ לשנות את כולי רק כדי שהוא יקבל את זוגיוץ חלומותיו?? ומה איתי? גם לי יש חוסר מה אני צריכה לעשות? להמשיך להלחם ולהתעלם מהערות שלו? קשה לי שהוא משקף לי רק כמה חרא לנו מרגישה שהמאמץ רק שלי כמה בא לי שיעשה דברים שישמחו אותי ברור לי שתשוקה ואינטמיות ודברים שחסרים לו יבואוו אם רק יפסיק לשקף כמה חרא ויתן לי צאנס אמיתי פרקתי😒 מרגישה חרא עם עצמי

איזה קופח לדעתכם טובה יותר בעלי במכבי ואני בלאומית רוצה להעביר אותו אליי והוא רוצה שאעבור אליו ברוך השם אנחנו בקושי אצל רופאים רק אני בהריונות ולא רוצה לעבור לרופא נשים אחר עד שהתרגלתי אליו😅 והוא טוען שצריך לעבור למכבי כי יש לנו מוקד ענק מתחת לבית