פורקת כי כבר אין לי כוח: אני נשואה מספר שנים עם ילד אני בת 23 גרה בעיר של בעלי הקרבתי את עצמי במלא מובנים אם זה לעבור עיר אם זה ללכת יותר צנוע כמו שהוא רוצה עד פה סבבה לי הבעיה מתחילה שרע לי בדברים הבאים : 1. חוסר תקשורת - הוא לא מנסה לתקשר או לשתף אותי בדברים למרות שאני תמיד מבקשת 2. תמיד לבד - הוא עצמאי ורוב הזמן עובד בחוץ ושהוא בבית הוא בשיחות , בטלפון או לא מנסה להיות איתי 3. גרה בשכירות בבית שעושה לי רע - הוא לא רוצה לעבור דירה למרות שיש אופציה כי זה יקר יותר בעוד 2000₪ 4. הוא לא תומך בי - יש לי מלא חלומות ואני שואפת גבוה הוא מוריד אותי פשוט לא אוהב את הדברים שאני עושה 5. לא נותן פי הרגשה שהוא נמשך אלי - פעם בחודש בשביל לפרוק מבחינתו ככה זה מרגיש 6. הוא קצת אלים - אם נריב ואני אבחר להיות בפון הוא יעלים לו את הפון ודברים דומים ואפילו פה ושם דחיפות 7. הוא ביקורתי אלי - כל דבר מעביר ביקורת עלי דברים טובים? 1. הוא אמין 2. הוא שמור 3. אבא טוב לילד 4. חרוץ ומפרנס לא חסר אני כרגע במצב של דאון רציני נלחמת עפ עצמי לא להיכנס לייאוש אין לי חשק לעשות כלום לא יודעת מה לעשות מבחינתו גירושים זה לא אופציה וברור למה כי הוא לא סובל כמוני אני מבחינתי זה או גירושים או שינוי קיצוני כי אי אפשר ככה עוד דקה או שאני פשוט נכנסת לייאוש וזהו

היי אני אמנם די בתחילת ההריון רציתי לשאול באיזה שבוע יצאתן לחופשת לידה? לא יודעת איך ארגיש, לא חושבת שאמשוך ממש עד היום האחרון