הם לא יודעים מה אנחנו חוות ומרגישות רבאק אני בקושי זזה כבר כל דקה פיפי יש לי זיעה מתחת לציצי מרוב שהבטן גדולה האוזן שלי נסתמת כל פעם שיוצאת החוצה גם בהריון הראשון חוויתי את זה צרבות כל פעם שבאה לאכול משו או מזמינה או מכינה לעמוד על הרגליים קשה לוחץ לי הבטן וכל הלמטה אבל העיקר הוא מחפש להשוות בנינו הזוי פשוט

את חייבת להבין דבר אחד! הוא לא יודע מה את עוברת,אם לא תדברי ותשתפי אותו שזו תקופה קשה וזה הסוף של ההיריון ותכף הוא יבין גם שקשה כי הילד יהיה בבית ומשותף לשניכם. הוא לא יודע כמה כבד לך הוא לא יודע כמה את עייפה,סתם ככה אבל עייפה. הוא לא יודע שיש לך צירונים ועושים לך לרגע שיתוק וזה כואב. הוא לא יבין את הכאב הזה בחיים הוא לא ידע מה זה להיות במקום שלך. ושם את צריכה להיות חזקה ולשפוט אותו לכף זכות. נכון זה קשה ואחותי אני שבוע 36+4 ואני הכי מבינה אותך בעולם ועד שלא אמרתי לו את כל מה שעובר עליי ומה אני באמת מרגישה הוא לא יכל לדעת. בעלי כל ההתחלה היה מתלונן שלא עושה כלום בבית,לאט לאט אמרתי לו והראתי לו שאני צריכה עזרה ואז אני אעשה כל שיבקש. יש לנו כל אחד את התפקידים שלו בבית וכן טיפה יותר נופל עליו אבל זה תקופה. תכף הילד יבוא יביא איתו שלום אהבה ונחת והכל יהיה בסדר…

העיקר הם מתלוננים על כאב ראש מסכן או כאב בטן כי אכל הרבה פעמים באלי לקחת נעל ולזרוק לו על הראש מטריף אותי זאני צריכה לרחם על שטות כזאת כשהוא בקושי נותן התחשבות במה שאני עוברת ותוך כדי אני גם גמורה כי עם תינוקת כל היום ואין לי פה מי שיעזור מהמשפחה וכל פעם שמרימה אותה כבר בחודש האחרון כואב לי הבטן

לאפס אותו מהר אחרת זה יחמיר אחרי הלידה