כבר 5 חודשים שהיא איתנו בעולם ואני מאוהבת בה עד מעל הראש וזה שהיא שכפול שלי זה רק מקרב והחיוך שלה שממיס לי את הלב והופך אותי לשלולית וכל מה שהיא רוצה זה התייחסות אישית, מבט, חום ואהבה והרבה חיבוקים אבל אני מותשת, והגוף מפתח חולי אחר כל שבוע כאילו אומר "אם את לא תאטי את הקצב אני אעשה את זה בשבילך" מיגרנות, כאבי בטן, צינונים ואני, סופגת הכל, משתדלת לא להתלונן ולהגיד אלפי תודות עליה ועל הגדול שאיזה אושר זה לראות אותו גדל. אבל הנורא מכל זה ה-גזים, ההתקשחויות של הגוף, הבעיטות, הצרחות ששום דבר לא מרגיע חוץ מציצי ואני מנסה לייצר לה תנועה וקול מרגיע אבל הצרחות ואני יודעת שזה יעבור ואשכח ואז יתחילו הכאבים שיניים ואולי עכשיו זה גם גזים וגם שיניים? אמאלה לא רוצה לחשוב על זה. כל מה שאני רוצה, צריכה, זה לישוןןןןן הצילו!

בעלי לא מעוניין שנחסן יותר את הילדים 1 מהם על הרצף השני עם בעיות ויסות והתנהגות חיסנו תמיד את כולם גם את הקטן חיסנו ב3 חיסונים והחלטנו שלא מחסנים יותר לא אשקר אני חוששת מאוד אך לאור המצב מרגישה שהחיסונים של היום הם שקר אחד גדול וגורם להמון המון בעיות בקרב הילדים אשמח שתענו לי על הסקר 🙏 האם את מחסנת או לא מחסנת (ואלה שלא מחסנות איך אתן שומרות על הילדים שלא יפגעו חלילה במערכת חיסונית) 🙏