תקשיבו שאני מרגישה מה זה אמא חרא.מרגישה שבגלל החרדות שלי אני מעכבת את ההתפתחות של הבת שלי וקשה לי לשחרר🤦🏼‍♀.הנסיכה שלי בקרוב תהיה בת תשעה חודשים ותינוקות כבר בגילאים האלה אוכלים מוצקים בצורה טובה אוכלים בשר,פסטות ומה לא,ואני לא מצליחה להגיע איתה לשלב הזה כי אני אמא חרדתית,היא ילדה חכמה מתפתחת מהר הכל עד עכשיו זרם מדהים אבל אני תקועה איתה בשלב של לאכול אוכל שהוא נוזלי כמו מחיות וכאלה,ניסיתי להביא לה פעם אחת חתיכות קטנות מאוד של בשר(הכנתי מרק שהיה שם כרעיים עוף ואורז מבושל ממש טוב)והיא פשוט ירקה את זה וטיפה נחנקה,ניסיתי את החטיפי אורז המיוחדים האלה לתינוקות שאמור להתמוסס בפה גם קצת נחנקה,הבאתי לה טיפה שלוליות גבינה וטיפה מקושקשת(עזבו שלא אהבה וניסתה לזרוק את זה לרצפה ולירוק את זה)גם מזה טיפה נחנקה וגם פסטה וטיפה ברוקולי רך שעבר בישול ומאז שזה קורה אני לא מצליחה לשחרר ולתת לה אוכל נורמלי כמו שאנחנו אוכלים ואני ממשיכה עם המחיות אבל זה לא שיש מגוון מטורף מהם כל פעם אוכלת את אותו הדבר בשילוב גם עם גבינה לבנה ואולי גמדים.עם כמה שהיא אוהבת את זה היא צריכה כבר לאכול אוכל הרבה יותר מגוון ועשיר.איך אני משחררת מהחרדות שלי ומפסיקה למנוע מהבת שלי להתעכב מבחינת אוכל?קשה לי עם זה בטרוף😫