אני ובעלי עם ילד ראשון בן שלושה חודשים המצב הכללי על הפניים !! לא חסר לנו משהו ואנחנו לא מתים מרעב אבל אנחנו חיים אצל ההורים שלי בזמן הזה הספקנו להיות חודש עם הילד בבית חוליים באמת הוא לא עזב אותי לרגע פחדתי כמו שלא פחדתי בחיים !! בקיצור הוא איבד את העבודה הוא כבר חודש בבית לא מצליח למצוא כלום עזבו שקשה אני סגורה איתו בתוך קוביה כל היום אני הוא והילד גם מבחינה מינית אין לי חשק לכלום אין לי אני באמת מאמינה בהשם וסומכת עלייו אבל קשה לי לראות אותו עוד דקה בבית אני מתחרפנת באלי אני ללכת ולעבוד אבל יודעת שלא יכולה להשאיר את הילד איתו כל הימים מבחינת עזרא יש לנו 0 !! עזרה למרות שגרים אצל ההורים אין להרים את הילד דקה הם לא מרימים ככה שאני כל היום איתו אין זמן אפילו לכעוס .. אוף מה עושים במצב ככזה אני מרגישה שהכל מתפרק
הריון ולידההריון ולידה
💬1 תגובות

תגובות (1)

משתמשת פורטי
משתמשת פורטי5 בינואר 2025 בשעה 09:36
תהיי סבלנית, יש תקופות קשוחות בחיים וזה יעבור. תשמחי שיש לכם אפשרות לגור אצל ההורים ולחסוך שכירות ונסי לדבר עם בעלך בטוב על הנושא שהוא צריך לקחת עבודה גם אם זה עבודה גרועה ולהתפשר עד שימצא משהו טוב יותר. במצב כזה אי אפשר להיות בררנים. בסוף אתם ביחד עם זה וגם הוא עובר את הקשיים איתך. לא צריך לריב אלא לנסות לעזור לו לצאת וכל עוד אפשר, תישארו לגור אצלם עד שתחזרו למצב כלכלי שמאפשר לכם לצאת

פוסטים נוספים שיכולים לעניין אותך