בנות מקווה לקבל מענה סוף סוף אני לא בטוחה שאני ישנה נכון גם לא זוכרת על איזה צד…

אני מתנהלת נכון ? ילד בן שנתיים שנורא קשה להרדים אותו. לפני שינה אנחנו סוגרים אורות בבית מוזיקה מרגיעה וסיפור . נכנסים למיטה יושבים לידו הוא עושה צחוק וזורק בובות וכרית מהמיטה . יוצאים מהחדר אומרים לילה טוב צרחות נכנסים צוחק ככה מספר פעמיים .. קרוב לשעתיים.. הילד בגן ישן שעתיים ומרדימים אותו בשעה 20:00 מה אני עושה לא נכון ?

התלבטות! מה דעתכן: בע״ה יולדת בפעם הראשונה בקרוב, כל ההריון המחשבה שרק בעלי ילווה אותי במהלך הלידה היה חד משמעי! עם הזמן אמא שלי ואחותי ״דחפו״ את עצמן גם לחדר לידה, עכשיו אני הבת הבכורה-הופכת את אמא שלי לסבתא, ואחותי הופכת לדודה(יש לנו אחות גדולה מנישואים קודמים אבל אין יותר מידי קשר לילדים שלה) הן החליטו שהן בפנים עוזרות לי לדחוף לא משנה מה חחח. המחשבה של זה עולה בי חרדה! לידה זה גם ככה חוויה מעצימה, כואבת, מבלבלת, מרגשת, אבל שאני ארצה להיות בה בסביבה שקטה ופחות לוחצת וקרקס אחד גדול בחדר. אבל יש לי רגשות אשם-בעיקר כי אמא שלי ואחותי עושות אותו, של לא מעניין אותן הן נכנסות ללוות אותי בחדר לידה. ואני רק מחפשת מקום של לרצות את כולם אבל גם לחשוב על עצמי. ולבחור רק בבעלי בתוך הלידה הראשונה יש בזה משהו מאוד אינטימי ומחבק, והן כמובן יחכו לי בחוץ פשוט מה דעתכן? מה הייתם עושות, את מי הכנסתן איתכן לחדר לידה ואיך זה היה בשבילכן?