היי שאלה רצינית אני לא מצליחה להסתדר עם החיים שלי אוקיי? אני אמא נדירה אבל לא קמה בזמן לא מוציאה מהגן בזמן ואני די בטוחה שיש לי איזה פגם בנפש מאז כל כל החיים שעברתי ב18 שנות חיי אני אמא חרא מבחינת לוגיסטיקה אבל אני אוהבת אותה וכן אני לא מחפשת עבודה ולא מצליחה להחזיק עבודה ואני דפוקה בכישוריי חיים ואין לי משפחה תומכת אני לפעמים מתחרטת שלא עשיתי הפלה. ועכשיו יותר קשה לי לא להיות אגואיסטית אני יודעת שהמעשה הנכון זה יהיה לשלוח אותה לאימוץ למשפחה שתוכל לכלכל אותה ולא תהיה תקועה בגיל ההתבגרות. אני אימהית הנקתי אותה עשיתי הכל והלב במקום הנכון אבל האמצעים לא. אני יחידנית אם זה לא הובן. אני לא מצליחה לשמור את הכסף אני לא טיפוס חסכן ואני בת זונה שלא מצליחה להתאפס על עצמה ונמאס לי מהחיים האלה. אני לא יודעת מה לעשת עם עצמי ילפני שאתם אומרות רווחה דיברתי איתם ואין להם מה להציע ללמד אותי כישורי חיים עשיתי את טעות ומתנת חיי ואני לא יודעת מה יןתר חרא באלי למות פליז תעזרו זה לא טרול נשבעת

לא כל אשה אוהבת מתנות ליום הולדת. לא כל אישה ישמח אותה עוגה יוקרתית מתנה יוקרתית. לא. יש נשים פשוטות שרוצות רק יציאה קצרה, כותל, ופתק ברכה משהו שיחמם את הלב. וזהו באמת. אמרתי לו וביקשתי - אני לא רוצה בבקשה אל תוציא כסף על מתנה בטח לא עוגה ב400 שקל למה?? אני לא אוכלת את זה זה ייזרק ואני לא אשמח. ביקשתי ממש לא לקנות מתנה! כל שנה אני אומרת לו חבל על הכסף אל תקנה עוגה זה מיותר וכל שנה מבקשת את מה אני אוהבת ומה ישמח אותי ביום שלי. וכתבתי לו בפירוש!! מה אני רוצה לא עוגה, לא מתנה יקרה, לא מסעדה יוקרתית- כלום רק כותל! זהו. הכי פשוט שיש אבל הכרחי מבחינתי. לא מבינה למה גבר כל שנה קונה לאישה שלו עגיל או בושם ועוגה שהיא לא באמת נהנית מזה. וכל שנה אומרת לו מה היא באמת רוצה ומה באמת יעשה לה חם בלב. ואין שינוי??? לא חבל על הכסף? אני מתוסכלת.. מבאס אותי שלא רואים את מה שהלב שלי רוצה וסתם גם אני פגועה וגם הוא פגוע כי בפועל הלך וקנה.. אפילו לא הגיב לי על זה שרשמתי את זה. לא יודעת כבר מה לחשוב. רק בוכה מתסכול.