בנות אני חייבת אתכן ממש.. הייתי בסקירה ונאמר שהכל תקין עד הרגע שבדק את הראש ואמר שיש בעיה.. ראינו שלעובר שלי יש 2 ציסטות בראש והרופא הגדיר את זה לי ולבעלי כ״דבר נדיר״ שהוא לא רואה וזה בעצם מצביע על תסמונת נדירה בשם טריזומיה 18 וכמו שאמר במילים אלו ממש כשאני ובעלי שאלנו עליה ״זה סוג של תסמונת דאון רק שתסמונת דאון זה כלום לידה״... המליץ על מספר בדיקות וגם דיבר על הפסקת הריון.. (מה שלא יקרה לכאן או לכאן..) מודה שאני ממש נלחצתי וזה הדבר שהכי פחדתי ממנו.. המליץ לי על בדיקת דם ששולחים לחול מכיוון שהבדיקה השניה לא אבצע כי יש בה סיכון להפלה ואני ובעלי לא נעשה זאת מתוך דעת תורה.. יש לי אמונה בה׳ יתברך גדולה והרב של בעלי המליץ לא לעשות את הבדיקה כי מזה יתן לי לדעת אם באמת יש לו את התסמונת אבל מצד שני גם איך אוכל להיות בחוסר ידיעה ולחכות לרגע הלידה ולדעת שם מה עם הבן שלי.. אשמח לשמוע מכן אולי מישהי חוותה דבר כזה או שמעה על סיפור כזה או אחר ויכולה להרגיע אותי.. בעלי מטיף לי מהרגע שיצאנו מהבדיקה שאין לי אמונה והכל זה אמונה ואומר שהוא מחק את זה מהראש שלו ותמחקי גם את את מה שהרופא אמר אבל כאילו קשה לי ממש לנתק את זה כאילו כלום לא קרה..🥺

שקיפות עורפית סוף שבוע 12- הרופא לחץ קצת על הבטן וראינו את התינוק קופץ במסך- בזמן הזה גם הרגשתי את הקפיצה! לא תחושה שחשתי לפני. הגיוני שהרגשתי את התנועה עצמה? סתם ככה לא מרגישה כלום חוץ מזה שאני לוויתן. זה היה נטו בזמן הלחץ שהוא הפעיל.