אני בהריון שבוע 4. שאלה לי, מתי מספרים? מתי זה לא מוקדם מידיי?

אני בהריון שבוע 4. שאלה לי, מתי מספרים? מתי זה לא מוקדם מידיי?
💬8 תגובות

תגובות (8)

משתמשת פורטי
משתמשת פורטי2 בינואר 2025 בשעה 18:45
למי את רוצה לספר? לדעתי עדיף לחכות לפחות לבדיקת דופק (אזור שבוע 6-8) לפני שמספרים למישהו בכלל נהוג לספר לאנשים שפחות קרובים בסוף בשליש הראשון אחרי סקירת מערכות ראשונה
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי2 בינואר 2025 בשעה 18:47
מתי שבא לך אין לזה חוקים מתי שאת מרגישה בנוח יש כאלה שמחכות אחרי דופק, או אחרי שקיפות עורפית או אפילו רק אחרי סקירה
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי2 בינואר 2025 בשעה 18:52
אנחנו סיפרנו להורים בשבוע 6 לא יכולנו לשמור את זה.. אבל לכל השאר אנחנו מחכים רוצים לחכות עד הסקירת מערכות שבוע 16
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי2 בינואר 2025 בשעה 18:54
אני סיפרתי להורים סוף שני למשפחה שלי סוף שלישי וזהו שכל השאר יגלו לבד חחח
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי2 בינואר 2025 בשעה 19:34
להורים מוקדם ולכל השאר בחודש שלישי כזה שעבר רואים לבד
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי2 בינואר 2025 בשעה 19:55
לאמא שלי סיפרתי באותו יום שגילתי בעצמי אמא שלי אבא שלי ואחותי ובעלי כמובן שאר המשפחה הקרוב אחרי דופק חברים בשבוע 14 ואנשים זרים כזה עבודה שבוע 24 ככה שכבר אי אפשר היה להסתיר
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי4 בינואר 2025 בשעה 20:42
לדעתי אחרי בדיקת דופק , כדי שיהיה באמת מה לספר

פוסטים נוספים שיכולים לעניין אותך

צריכה לפרוק ואשמח לשמוע אתכן 🙏 אני בשליש הראשון, עם 3 ילדים בבית. כמו כל ההריונות, גם ההריון הזה קשוח ממש מבחינת בחילות והקאות. בונגסטה וזופרן עוזרים לא להקיא אבל בחילות קשות בחלק מהיום. אני לא יוצאת מהחדרים לכיוון המטבח. לא יכולה לראות ולהריח את המטבח בבית. יוצא שבעלי כבר מעל שבועיים עושה הכל - מביא לי אוכל לחדר, מטפל בילדים, מאכיל אותם, הכל. אני מרגישה שנכנסתי כבר ללופ- אין לי כח לקום מהמיטה, אין לי כח לעשות משהו. אני נחשבת אדם חרוץ בטירוף, הבית שלי מדוגם תמיד, אוכל מבושל, ילדים מסודרים, אני מאופרת ולבושה יפה. מאז ההריון הכל נכבה אצלי. בהתחלה באמת ממש ממש ממש לא יכולתי. עכשיו עדיין קשה לי אבל אני כנה עם עצמי - ולא יודעת אם זה בגלל שהתרגלתי לחוסר מעש או שבאמת אני לא מסוגלת. כאילו נכנסתי למקום כזה שאני כן מקווה להרגיש טוב ולהיות פעילה, אבל אין לי כח לזה.. אין לי כח לפעול בשביל זה, לנסות. כאילו מישהו כיבה אצלי איזה כפתור. אני לא יודעת אם מצליחה להעביר את התחושות, אני פשוט מרגישה בסחרור מטורף. עייפה, חסרת חשק, במצפון מטורף שהכל על בעלי, מצד שני אין לי כח למשהו אחר. וכמובן שהמלחמה הזו ברקע. יש מצב שאם הייתי נאלצת לקום לעבוד הייתי מתעוררת ומרגישה טוב יותר. מרגישה שהסביבה כבר חסרת סבלנות למצב שלי, כבר פחות מקבלת את זה יפה. אנשים בהלם שאני לא מתקרבת למטבח. מה אני אעשה?? אנע לא מסוגלת. מרגישה בודדה בהרגשה שלי. מה עושים? מפחדת לשבור את בעלי. מפחדת להתמכר לתחושת החוזר מעש. למרות שזה הכי הכי לא אני. פשוט מרגישה שמשהו אחר שולט בי 😢😢
💬9 תגובות👍1 לייקים