סתם באלי לפרוק מהלב הייתה לי חברה אחת בחיים שהיא הייתה החברה הכי הכי טובה שלי נתקנו קשר לפני 4 שנים היינו ממש ממש אחיות , היא עברה לעיר אחרת התחתנה ואני גם התחתנתי הבאתי ילדים הזמנתי אותה לחתונה שלי לפני שנה והיא לא הגיעה אבל באמת היינו אחיות קשר לא רגיל אהבתי אותה יותר ממה שאהבתי את אחותי מאז שנתקנו קשר שכחתי מזה חברות בכל פעם שאני רואה סרטונים של חברות טובות אני ממש ממש בוכה אני מרגישה כמו פרידה , פרידה מאחותי לפעמיים יש לי משהו מרגש שאני רוצה לספר אני ישר פותחת תטלפון ואז נזכרת שאנחנו לא מדברות לפעמיים אני עצובה ובאלי ממש לפרוק הכל ואני לא שולחת הודעה כי הרגשתי שהצד השני לא מעוניין בי למרות כל הטוב שהענקתי לה בחיים ובאמת היינו צוות עברנו הכל ביחד זוגיות חברים טובים ישנו אחת אצל השניה תמיד 10 שנים של חברות שהיאפשר להסביר במילים היינו אחת בשביל השניה ועברו 4 שנים והלב שלי מתגעגע לפעמיים אני בוכה שכחתי מזה חברות מזה לשבת לדבר לספר אין לי חברות ולפעמיים שאני מנסה להתחבר אנחנו לא באותו כיוון או שהלב שלי לא נפתח ומרגיש נכון להיות עם הבן אדם אני מרגישה שהפסדתי את אחותי את החצי שהשלים אותי גדלתי כל החיים ללא משפחה תומכת או קרובה האחיים שלי לא בקשר איתי בכלל בילדות לא היו לי חברות ואז הכרנו ביסודי ומאז היסטוריה היה לנו המון חברים נפרדנו ביחד מבן הזוג שלא עשה לנו טוב בבקשה תעזרו לי אני ממש עם אבן בלב אני מרגישה שהיא לא רוצה קשר איתי בכלל חסמה אותי פתאום באמצע החיים אני באמת מנסה להכיר חברות ולא מצליחה לפעמיים באלי לצאת עם חברה במקום בעלי
הריון ולידההריון ולידה
💬3 תגובות👍1 לייקים

תגובות (3)

משתמשת פורטי
משתמשת פורטי2 בינואר 2025 בשעה 18:34
לא כל הקשרים הם לנצח, עם כמה שזה כואב ולא קל לשחרר בעיקר את הזכרונות והנוסטלגיה אנחנו משתנים עם השנים, עוברים מקום ולפעמים הקשרים של פעם כבר לא מתאימים למי שאנחנו היום ונראה שהיא די החליטה. מציעה לך להיות יותר אקטיבית בחיפוש חברות בלי להתבייש בזה, יש הרבה שמחפשות ויש מלא דרכים למצוא חברות שנמצאות בנקודה דומה בחיים ותמצאו משותף. נגיד יש את הקבוצת פייסבוק שקוראים לה החברות של שיר ורוני שכל מי ששם מחפשת חברות והרבה מפרסמות תהיי פתוחה לזה, ותמצאי את החברות שיותר מדויקות לך היום❤️
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי2 בינואר 2025 בשעה 19:53
חוויתי את אותו דבר. אחרי 20 שנות חברות. והניתוק לא היה בעקבות ריב. פשוט תחושת בטן שהרגישה לי שהיא לא שם. ותוך יומיים גיליתי שאם אני לא יוזמת היא אכן לא שם. הנתק כאב לי בכל הגוף. וכל תזכורת של גוגל מציפה בי דמעות, עם זאת, אני שמחה שמשהו שהוא פייק, נעצר ונגמר, שמחה שזיהיתי את זה ולא נתתי שירמסו אותי ויעבדו עלי, כי אז הייתי נפגעת הרבה יותר. היום אני לבד. כי בכל תקופת החברות איתה לא השקעתי בלפתח חברויות. זה קשה זה כואב למרות שאני אשת קריירה, אמא לילדים, נשואה, עסוקה עד מעל הראש. בסוף בסוף, מודה שזה חסר וכואב ועדיין מאמינה שיבוא יום שאולי אכיר מישהי כלבבי. אחרי שמאבדים אמון זה קשה יותר, והפחד להיפגע שוב גורם לא להיפתח מדי ולא להיקשר. תיהי חזקה תתעסקי בלהשקיע בקן המשפחתי שלך ודרך הילדים תכירי כמה חברות כאלה "רגילות" שהן לא חברה אחת טובה ונאמנה שיום אחד תעלם לך.