תגידו כאלה שעל הנקה בלעדית ללא שאיבה איך אתן יוצאות ליותר משעתיים מהבית?

חייבת התייעצות איתכן קצת ארוך אבל אני אשמח שתקראו ותגיבו את דעתכן יש לי חמות באמת טובה — קונה לנו דברים לבית, עוזרת לי עם הבגדים של הילד, באמת כל מה שצריך. אישה טובה באמת. אבל בלידה הראשונה של הבן שלי, אחרי שיצאנו מבית החולים והגענו אליה לחמישי-שישי-שבת, קרו כל הדברים שלא אמורים לקרות. היא הזמינה את כל היישוב לבוא לראות את התינוק בזמן שאני הייתי ישנה בחדר איתו. הייתי מתעוררת ורואה איזה עשרה אנשים אצלי בחדר שאומרים לי “תשני תשני, רק באנו לראות את התינוק”. היא גם הייתה רבה איתי על איך להלביש אותו ואיך להתנהג איתו — ממש רבה איתי, כן! היו מצבים שהיא ממש צרחה עליי בשלוש לפנות בוקר כשהוא התעורר לאכול, שהיא רוצה להיות איתו ושאני אלך לישון. ואני לא רציתי — זו הייתה הפעם הראשונה שלי עם הילד, ורציתי לעבור את זה בעצמי. היא ממש צרחה עליי שאני לא נותנת לה אותו, ובסוף בכיתי ונכנסתי לחדר. לא נתתי לה, אבל זה היה מאוד קשה. וככה היו עוד ועוד מקרים במהלך השבת הזאת. בעקבות כל זה נכנסתי לדיכאון, והיה לי מאוד קשה אחר כך. כל פעם שהיינו מגיעים אליהם הייתי מקבלת התקפי חרדה קשים — ממש פחדתי שייקחו לי את הילד. הייתי לוקחת אותו ויוצאת לסיבוב רק כדי להירגע. בדיעבד אני חושבת שהייתי במצב ממש לא טוב. ועכשיו, כשאני שוב בהריון, אני ממש מפחדת להגיע אליה אחרי הלידה — אפילו לא שבועיים או שלושה אחרי. אמרתי לבעלי שאני לא רוצה ללכת לשם לפחות חודשיים-שלושה אחרי הלידה, בגלל מה שקרה, כי אני באמת מפחדת שזה יחזיר אותי לאותו מצב של דיכאון או חרדה. פשוט לא בא לי לעבור את זה שוב