לי ולבעלי יש קשר מדהים באמת הכי מפרגן והכי תומך בעולם אבל מרגיש לי מאז שהתינוקת…

פשוט לדבר על זה כמו שאת כותבת פה תגידי גם לו להבין מאפה זה נובע, על מה זה יושב, איך במקום להפוך את זה ממצב מדידות לאיך אתם עוזרים אחד לשני🍎

לדעתי אין זוג שלא חווה את זה ברגע שיש ילד כל אחד מנסה למצוא את עצמו וקשה להתחשב באחר ככל שהם גדלים זה משתפר כי הטיפול נעשה פחות אינטנסיבי

גם לדעתי אין זוג שלא חווה את זה הדינימקה משתנה שנכנס תינוק ..לדבר על הדברים להגיע להבנה זה תקופה ועובר 🩷

לגמרי כל זוג חווה את זה, בכל זאת החיים פתאום משתנים.. אבל חשוב לדבר על הדברים, ושכל אחד יתן יד ויפרגן לאחר

וואו אנחנו גם חווים את זה ובעיקר עכשיו בשינה שלה אחרי כל הקפיצות גדילה והשינויים של הארבעה חודשים ואז חצי שנה אני מרגישה שנהיינו במין תחרות סמויה של מי ישן פחות ומי צריך לנוח יותר בגלל זה, זה מחרפן , עדיין מנסים למצוא את עמק השווה, אבל באמת לאט לאט מצליחים להסתדר, מה שהתחיל לעזור לנו שהתחלנו שנינו לקום בלילה ביחד… איך שהיא קמה, הוא איתה מרגיעה אותה אני הולכת מהר להכין לה בקבוק ביחד מאכילים אותה ומשכיבים אותה לישון אם היא לא נרדמת לבד אני כבר מרימה אותה להרדמה שוב והוא כבר חוזר לישון, ככה קצת יותר קל לנו ואנחנו גם לא מרגישים שאנחנו ״מפקירים״ אחד את השני בלילה אם את מבינה למה אני מתכוונת. מעבר לזה הרבה פעמים הוא נותן לי סתם לנוח קצת ואותו דבר אליו זה נותן לנו שנייה זמן להתאפס על עצמנו