איך אתן מתנהלות מול ריבים בבית כשיש תינוק? חשבתי שחנו זה לא יקרה, ושנצליח.. באמת האמנתי. אבל פחדתי מזה. כל הזמן דיברנו על זה לפני הלידה. ביקשהו אחד מהשניה להיות סבלניים. לא לריב מעל הראש של התינוק. אחר כך.. כשילך לישון, כשלא יהיה ליד... אחר כך נפתור בינינן את הדברים. הוא לעולם לא צריך להיות מעורב בבעיות בינינו. ככה אני מאמינה. וככה ץמיד רציתי שיהיה. בפועל.... אנחנו במשבר. לא מצליחים לתקשר. הוא בשלו, נהיה מעצבן. ואני בשלי, אולי גם מעצבנת לא יודעת... כן יודע. שהרבה דברים עוברים עלי. גם עליו. אבל לא מצליחים להכיל הכל. ובטח לא אחד את השניה. לא מצליחים לתקשר כמו שהיינו עושים בעבר. כל דבר נהיה ויכוח, ריב, אווירה קשה.. ועוד כשהתינוק בינינו, על הידיים או סתם בסביבה שלנו. ורגשות האשם שעוטפות אותי עצומות. שוטפות אותי מבפנים. יכולה להעיד על עצמי שהרבה פעמיל ניסיתי לשמור על איפוק גם כשהוא התחיל להתווכח או לריב, ובחרתי לא להגיב ואחר לגשת לזה שוב. אבל הוא לא מצליח. ועכשיו גם אני מועדת. לא יודעת מה לעשות. אולי מחפשת חיזוקים, אולי להרגיש לא לבד, אולי שמישהו יגיד לי שהכל בסדר ... אולי סתם לפרוק.

מה מקבלים בחדר לידה אחרי הלידה עבור תינוק? יש מוצצים ובקבוקים? טטרות? לא קניתי כלום מפחד מעין הרע..