עוד מישהי מרגישה שכל העניין סביב התאריך המשוער יצא מפרופורציות? אם היו אומרים…

אני בדיוק בלחץ מזה אני מאמינה שצריך להיעזר בסבלנות מרגישה שהכל בסדר אבל הרופאים והסביבה שלוחצים זה בלתי

הפחד להגיע להריון עודף וניתוח לדעתי זה מה שמניע תלחץ

הסיבה שהמשוער הוא 40 היא רפואית לחלוטין- החל מהתאריך הזה צריך לבצע מעקב תכוף יותר. השלייה מזדקנת ויכול להיגרם מצב של מצוקה עוברית- וחבל, כי העובר מוכן לצאת. לאבד עובר באמצע הריון זה עצוב, אבל לאבד עובר בסוף הריון זו טרגדיה. הוא כבר תינוק לכל דבר. לכן עושים כל 3 ימים מוניטור ואולטרסאונד, כדי לזהות מצבים בהם צריך להתערב ולהוציא אותו❤️ רוב הרופאים (אלה שאני פגשתי לפחות) לא דוחפים לזירוז או לקיסרי לכיף שלהם. נפשית אני מבינה שהמתח מטלטל, וחוסר הוודאות- מתי ואיך זה יתחיל. אני הייתי שם. אבל זה המקום שלנו למצוא מה יעזור לנו להירגע ולהעביר את ההמתנה הזו בצורה הכי טובה שאפשר. נכון שכל יום מרגיש נצח, אבל בסופו של דבר זה סה״כ שבועיים והכל עובר בסוף.

שירה- זה יפה בתאוריה, הרפואה מושתתת על תיאוריות. בתכלס רוב רובם של הנשים עד שבוע 42 (ואפילו אחרי) ותבדקי את הנתונים ויש על זה ים מחקרים השיליה בסדר גמור ועדיין מציעים לנשים זירוזים על ימין ועל שמאל כי הצוות רוצה לראות תינוק חי בחוץ וזה עדיף לו מאשר חי בפנים, מה שהאמא תעבור בדרך זה ממש לא משנה להם, העיקר לכסת"ח את עצמם. אני דיברתי על זה שזירוזים מובילים לקיסרי חירום, לא שהם מציעים לאישה סתם "כנסי לניתוח" רוב הקיסרי שנעשה זה קיסרי חירום וזה מה שמכניס הכי הרבה כסף לבית חולים, במיוחד שאחרי הן גם חוזרות ללדת בקייסרי. יש לי כמה וכמה חברות שקיבלו פיטוצין סתם כי אמרו להן בגלל התאריך, הן עייפות כבר אין כוח לסחוב ובמקום שהצוות יעודד ויגיד "עוד מעט זה יקרה חכי קצת" ( אפילו אם צריך השגחה) הכניסו לפיטוצין - ירידות דופק של התינוק ויאללה קיסרי חירום, בשניה בלי למצמץ פתאום הכל התהפך והן לא הבינו איך הגיעו לזה ומצטערות על הרגע שנתנו לזה לקרות. ואני שומעת מכל כיוון בדיוק את אותו סיפור.

אני ממש ממש מסכימה איתך אנונימית. יכולה להיות סטיה של שבועיים בחישוב תאריך הלידה ולכן המשוער הוא שבוע 40. כל אישה נמצאת בהריון 9 חודשים מרגע ההיקלטות שלה (למעט נשים שיולדות מוקדם) יכל להיות שהיה ביותר מאוחר ולכן תלדי אחרי שבוע 40. היום הרפואה הקונבנציונלית מצפה שהכל יהיה על פי סדר מסויים בזמן מסויים ואם זה לא קורה ישר נכנסים ללחצים... בסוף יש לנו טבע וכל אישה תלד בזמן המדוייק והנכון ביותר לא חושבת בכלל שצריך לקבל זירוז או להתחיל להיכנס ללחץ אחרי שבוע 40 (כמובן שכן ללכת לבדיקות שצריך ולבדוק שהכל תקין ואין חלילה בעיה!!!) אבל לא להיחלץ לקבל זירוז. היום המון המון סיבוכים ואיבוד עוברים ומלא בעיות נוצרות בעקבות התערבות רפואית!!! הרבה מקיסרי חרום נוצר כי הייתה התערבות רפואית ולא נתנו לטבע לעשות את שלו וזה מוכח. אישית חושבת שכל גישה צריכה להיות קשובה לעצמה בלבד בלי קשר לרפואה ולעשות מה שנכון לה בלבד.

וואו אנונימית יקרה אני מסכימה איתך לחלוטין אני בהיריון הראשון שלי עברתי פשוט טרואמה טרואמה .. הגעתי לשבוע 41 , הלכתי לבדיקה שגרתית במיון נשים לא חשבתי לעצמי שמםה הסיוט הכי גדול שלי יקרה , הגעתי נכנסתי אין צירים אין פיתחה , נכנסו לרופא , אומר לי את מרגישה תנועות עובר אמרתי לו כן אבל לא כמו תמיד , מפה והלאה זה סיוט , דחפו לי בלון שלא נפל , לאחר 24 שעות עוד בלון שגם הוא לא נפל , ולאחר מכן העלו אותי לחדר לידה חיברו לי זירוז פיטוצין , הייתי יומיים בצום בחדר לידה פקעו לי מים גם , הפתיחה רק על 2.80 לא מתקדמת יומיים שלמים אני מרותקת למיטה בלילה היו האטות דופק לעובר , בבוקר הכניסו אותי לקיסרי חירום , אני הצטערתי על השנייה שהסכמתי להם להתערב רפואית , ולתת לי את כול הזירוזים האלה פשוט טעות חייייי !!!!! אני כמעט שבוע הייתי מאושפזת ועוד 4 ימים הייתי מאושפזת כי ילדתי בקיסרי פשוט חווית לידה מזעזעת מסכימה בכול מילה ומילה שלך