היי עדי.. הרגיש לי שאני חייבת לכתוב לך.. והלואי ותראי את זה, קודם כל אני כל כך מצטערת בשבילכם, בשביל המשפחה, בשבילך- אין צער גדול מלאבד ילד, בטח ובטח ילד שסחבת, סחבת בקושי רב יחד עם 3 תינוקות נוספים בבית. אין צער גדול מלאבד משהו שהוא שלך. אבל אין דבר יותר משמח מלדעת שאתם מבינים ואוחזים שהיא במקום טוב יותר, שהיא נלקחה לידיים של בורא עולם ובקרוב תהיה ביאת משיח. (כבר לא צריך הוכחות,רואים את זה בחוש) והיא תשוב לידייך. מאחלת לך המון כוחות. המון נחת ובעיקר- להיות מאושרת. ועכשיו, למה אני כותבת לך.. אני אמורה ללדת את הצמוד הרביעי ואין קושי עצום מלגדל 3 ולהיות בהריון, לרוב יש כעסים, ותמיד גם אני אומרת לעצמי איך אסתדר עם 4 ובטוחה שאתפרק.וכן גם אצלי זה לא מבחירה, הצמודים הראשונים מבחירה ולאחר מכן עם גלולות נקלטנו. אבל............... אחרי הפוסט שלך אני מבטיחה, אני מבטיחה למען עילוי נשמתה להזהר יותר, לפחד יותר מלצעוק ולהבין שכלום לא מובן מאליו, להשתדל להיות אמא טובה יותר. ובכלל. הלואי ונדע רק ימים טובים אמן.

לגבי תנוחות שינה בהריון - זה חמור לישון על הגב/בטן אם זה הכי נוח?

כמה זמן אחרי הלידה שחררו אתכן הביתה? זה חייב להיות מינימום 48 שעות?

מכירות את התחושה הזאת שיש סחרחורת אבל זאת לא בדיוק סחרחורת?