אמא של בעלי כל הזמן מעירה על זה שהתינוק שלנו לא מכיר אותה מספיק. אנחנו בכל הזדמנות אומרים לה שתבוא לבקר ושנשמח שהיא תבוא. היא עובדת וגם אני אז אני לא יכולה לקחת אותו אליה אחר הצהריים כי הוא גמור מהמעון. בקושי שורד עד שש. ועם נסיעה אליה, ביקור ונסיעה הביתה הוא יהיה רק עצבני כל הזמן. יש לה יום חופש בשבוע ויש עוד דברים חברתיים שמקפידה לעשות כל שבוע. בשבתות הולכים פעם בכמה שבועות אבל היא גם יוצאת בשבתות. מרגיש לי שהיא רק מדברת ולא עושה מאמץ להיפגש. מהצד השני עם הנכדים האחרים מהבת היא כן נפגשת לעיתים קרובות יותר והולכת לשם גם לסופי שבוע. יכול להיות שהבת שלה דורשת (ולי לא נעים לדרוש, אפילו מאמא שלי), אבל היא לא טיפוס שמתבייש או לא נעים לו להזמין את עצמו לבתים של אחרים. חוץ מהעניין של התינוק יש עוד כמה דברים שאמרה ועשתה שמראים שהיא מתעדפת את הילדים האחרים על פני בעלי וגם הוא מבואס מזה, כואב לי עליו ואני מנסה לתת לו כמה שיותר תשומת לב ואוזן קשבת כי הוא אף פעם לא קיבל את זה ממנה. בקיצור סתם פורקת פה ומבקשת חיזוקים. ❤️