אני חייבת לשתף כי בזמן האחרון אני מרגישה שזה פשוט יושב לי . בשלוש השנים הראשונות של הנישואים עבדתי בעבודה שלא אהבתי, רק כדי שתהיה הכנסה קבועה, בזמן שבעלי עבד בקושי שנה וחצי ואז הפסיק.כשנכנסתי להיריון, המשכתי לעבוד ככה שהמשכורת שלי אפשרה לכסות את כל ההוצאות החודשיות שלנו אבל לא אפשרה לנו לחסוך כסף והוא לבנתיים בבית . ילדתי, וממש אחרי הלידה התחלתי ללמוד ובעלי התחיל לעבוד, אבל המשכורת שלו כל כך נמוכה, שזה פשוט לא מספיק ברמה שפעם אחת הייתה לו הכנסה של 2000 שקל. אנחנו מושכים כסף מהחיסכון כל חודש, ועכשיו נשארנו עם חיסכון שמספיק לעוד כמה חודשים וזהו. כשבדקתי את התלוש שלו, הבנתי שהוא בכלל עובד חצי משרה, ביקשתי ממנו שיחפש משהו יותר רציני, ועם הכנסה שתאפשר לסגור את החודש אבל הוא כל הזמן מוצא תירוצים. בשנתיים האחרונות הייתי שנה אחת בחופשת לידה, ואז שנה נוספת בבית עם הילדה בגלל שלא הייתה לה מסגרת, ובעלי היה במילואים. אני לומדת, מתנדבת בשביל מלגה, מטפלת בכל מטלות הבית ונכון לכרגע מחפשת עובדה כדי להשלים הכנסה ולשפר את המצב הכלכלי אני יודעת שאני הולכת לקרוס מנסה להבין אך אני עושה משרה מלאה מרגישה שאני מתחילה להתרחק מבעלי רגשית. קשה לי לראות אותו לא לוקח אחריות, וזה פשוט גורם לי להרגיש לבד בתוך כל זה. חייבת למצוא פתרון לפני שזה יפגע בנו אפילו יותר.