התינוק שלי מאז שהתחלתי להביא לו ברזל בקושי אוכל וצורח בלי סוף.. היינו אתמול אצל הרןופא והוא בדק אותו ואמר שהכל בסדר ועכשו אני ממש מקשרת את זה לברזל.. אצל עוד מישהי זה ככה?

הבת שלי ישנה ממש הרבה רוב היום בקושי הייתה ערה היום היה לה פעם אחת שלשול והיא אכלה רק בננה ואת שאר הפירות שטחנתי לה היא עושה פרצוף כזה נחנק ונגעל כזה וככה היא עושה בימים האחרונים עם האוכל והיא מצוננת… מה זה יכול להיות? אוף ממש מבאס

שבועיים אחרי לידה ראשונה.. השבועיים הכי קשים שהיו לי בחיים. כ״כ רצינו את ההריון וחיכינו ברמות ממש וברוך ה׳ הלידה עברה בטוב ואני שמחה על הכל. הגעתי לבית אחרי הביה״ח ופשוט קיבלתי שוק, לקחתי את אחרי הלידה כל כך קשה, ברמת הלבכות כל יום, לא לאכול בכלל, להקיא ולקבל התקפי חרדה, ברוך השם עכשיו משתפר ואני יותר בטוב, אבל עדיין עולות לי המחשבות, האם אני באמת מוכנה להורות? האם אני באמת בשלה ורוצה להיות אמא? אני רגילה לעשות תמיד מה שאני רוצה ובזמן שאני רוצה ופתאום עולות בי המון תהיות, אני חושבת על הימים בהם אצטרך לקחת אותה לקופת חולים, על גן, על בית ספר, כאילו הראש שלי הרחיק לכת עם המחשבות, אבל המחשבה העיקרית היא האם להביא ילד לעולם כרוך בלוותר על עצמך? האם המחשבות שלי הם ככה כי אני עדיין הורמונלית? האם זה בכלל תקין שזה עולה לי לראש? אני פתאום כ״כ מבולבלת.. אשמח למילים טובות :(

בן 3 מחרפן אותי עם הטנטרומים אני בהריון שני וקשה לי איתו הוא רק צורח כל היום