באלי לפרוק אני מרגישה אמא נוראית!!! רציתי אותו כל כך עברתי טיפולי פוריות עבורו, ואז כשהוא הגיע נכנסתי למערבולת , קיסרי , ולדאוג לתינוק איתך ואת עייפה ומה זה בכלל וחרדות של החיים אחרי הריון חרדות!!!! הייתי איתו שנה בבית שכבר בגיל 3 חודשים התחלתי להתחרפן ורציתי להתפנות לעיסוקים של לבשל ולנקות ולסדר ולחץ כלכלי יצא שהראתי לו מלא טלויזיה פשוט לא היה אכפת לי על פניו התפתח מעולה , הכל תואם גיל בן שנתיים וחודשיים וקראו לי מהגן שהילד חסר ביטחון מופנם משחק רק עם בן דוד שלו בגן ולא עם חברים אחרים. ישר מילאתי שאלון של התפתחות הילד וחשכו עיניי הילד מנסה לתקשר איתם הרבה בבכי , עייף נשכב על הרצפה באמצע היום הוא ממש מתוסכל הוא לא משחק עם חברים פתאום התעוררתי על עצמי קיבלתי כאפה של החיים זה הילד שלי כל כך חיכיתי לו ואני זילזלתי בו לקחתי את עצמי בידיים השבוע העברתי אותו למיטה משלו בחדר שלו נשארתי איתו יומיים בבית הורדתי לו את הזמן מסך נתתי לו להתנסות בדברים שהוא היה נרתע בגן כמו חול וגואש לקחתי אותו לגן שעשועים שרתי איתי והשלים אותי ושמח כל כך שאני איתו וגיליתי ילד ילד שרוצה שיראו אותו שילד שאמא שלו לא היתה שם בשבילו ואני לא יודעת מה ההשפעות של המסכים שהראתי לו והזלזול הזה שלי אבל היום אמא שלי פגשה אותו והיא אןמרת לי שהוא פתאום התחיל לדבר יותר כאילו נפתח לו כאילו מה שהוא היה צריך לביטחון זה זמן עם אמא שלו שתמיד הייתי אומרת לאבא שלו להיות איתו והקשר שלהם מושלם. מה קרה לי בעצם איך נתתי לילד שלי לחמוק לי ככה בין האצבעות תעודדו אותי שעוד אפשר לשנות עצוב לי כל כך איזה אמא רעה אני 😭