פוסט פריקה.. בעלי במילואים, כמו רוב המדינה בערך.. כ״כ קשה לי, אני כמובן לא אומרת לו את זה לא רוצה שידאג גם ככה בטוחה שדואג. אני עם תינוק בן שלושה חודשים, מקבלת עזרה מידיי פעם מהמשפחות אבל האמת שאפילו לראות אנשים אין לי כוח או סבלנות. בא לי את בעלי וזהו. ראיתי הערכות שיכול להיות שזה יימשך שנה, זה בכלל שבר אותי.. כל היום מעסיקה את עצמי כדי לא לחשוב ולא לדאוג, משתדלת לא לראות חדשות זה סתם מכניס אותי לסטרס.. זו הייתה אמורה להיות תקופה כ״כ יפה ומרגשת, חיכינו לרגע הזה ועכשיו, הוא רואה את הסרטונים של הקטן מרחוק ומזיל דמעה מהתרגשות מכל סרטון ובטוחה שצובט לו שהוא לא איתנו ברגעים האלה. חשוב לי לתעד לו כל פיפס, כדי שברגעים שהוא מגיע הביתה לאפטר לא ירגיש שהוא לא בעניינים. עד עכשיו הייתי אוכלת שותה מתפקדת בשביל הקטנישלי ופתאום אפילו חשק לאכול אין לי, לא בא לי כלום רק דואגת ברמות ורוצה את בעלי קרוב אליי.

לבת שלי בת השנה הופיע סימנים כאלה ברגל יש לכן מושג מה זה?

שבוע 16 יש עדיין כאבי התרחבות של האגן וכאבי מחזור? מרגישה בעיקר בבטן תחתונה

מה אומרות על טנס ?? רוצה להזמין אבל לא יודעת עד כמה זה עוזר באמת נשמע לי קצת כמו חארטה השאלה היא אח שווה להזמין כי זה להשכרה והמחיר יקר

מאיזה שבוע אפשר ללכת לבדיקה בביהח מבלי להוציא טופס 17?