מרגישה ממש ממש חרא אני בהריון והתינוק שלי בן 4 וחצי חודשיים הוא פשוט לא נפסיק לבכות ממש איזה שעה ועשיתי הכל טיטול אוכל לישון פשוט שום דבר לא עזר אז התחלתי לבכות כי הרגשתי אמא לא טובה כי אני לא יודעת למה ילד בוכה והרמתי אותו וחיבקתי אותו ובכיתי ואז הוא פשוט נרדם עלי כנראה היה צריך פשוט לישון עלי אבל כאב לי שראה אותי בוכה וזה בחיים לא קרה לי 😕
הריון ולידההריון ולידה
💬1 תגובות

תגובות (1)

משתמשת פורטי
משתמשת פורטי18 בנובמבר 2024 בשעה 06:46
הכי מובן בעולם אי אפשר לדעת הכל את אמא מדהימה! תזכרי את זה כניראה היה זקוק לחום שלך ולאהבה שלך שזה הכי מתוק בעולם וזה שבכית זה בסדר גמור גם זה מותר לפעמים תגדלי אותו בנחת ובעזרת השם הריון קל ותקין❤️❤️

פוסטים נוספים שיכולים לעניין אותך

פוסט פריקה, קשה לי עם הקטע הזה שחושבים שהריון זה לא מחלה ואפשר לעשות הכל. נכון הריון זה לא מחלה, אבל יש כאלו שקשה להןן, לי קשההה. קשה שמצפים ממני שהבית שלי יהיה נקי ויהיה אוכל מוכן 3 פעמים ביום, קשה לי שאם אני לא מכינה אוכל אז אי אפשר שגם הוא יבשל. קשה לי לזכור שאכלת קצת היום ולא בישלתי ארוחת ערב ושטפתי את החדר שינה והמקלחת, קשה לי להוריד את הכלב כי כואב לי האגן, הגב תחתון וקשה לדרוך על הרגל שמאל. קשה לי שאבא שלי לוחץ ומבלבל תמוח שהוא ואחי "חיייבים" לישון אצלי וקשה לארח אותם אחי שומר שבת ואבא שלי לא והשילוב של שניהם זה נוראי וכל יום רבה איתם שלא בא לי שישנו אצלי . נמאס לי לארח כי קשה לי לנקות. קשה לי לקום מהמיטה לעשות פיפי, וקשה לי לעבוד אבל עדיין עןשה את זה כי צריך לעזור לבן זוג שלא הכל יפול עליו. קשה להבין שלפעמים מאובר הורמונים יוצאים מילים/משפטים שלא שולטת עליהם, קשה להבין שאני בוכה מייאוש כי קשה לי. אמצע חודש שביעי ואנשים עדיין לא מבינים שיש נשים שהריון אצלן,במיוחד הריון ראשון קשה. במיוחד שאין ליווי ותמיכה מאמא שלי כי היא נפטרה לפני 3 שנים ואני בת 24 וכשכולן מדברות על האמהות שלהן שהן עוזרות להן ובאות איתן וזה, מרגיש לי כמו צביטה בלב. אבל עדיין מפרגנת ומקבלת את הכל . אבל הם חייבים להבין שמןתר שהיה לי קשה, ומותר שאני לא ארצה שישנו אצלי , ומותר שלא תמיד יהיה בית נקי או אוכל מוכן ושיבינו שיש דברים שיןצאים מהפה לא בשליטה אלא מהורמונים ביחד עם בכי בלתי נשלט.
מדברים על הכלמדברים על הכל
💬26 תגובות❤️5 אהבה👍12 לייקים