לא החלטה שהייתי נותנת לסקר להחליט במקומי. אני עשיתי, לא הייתי שלמה עם זה, והסתובבתי עם תחושה לא קלה לאחר הבדיקה. ברוך השם התוצאות יצאו תקינות, אבל זה משהו שאת צריכה לחשוב עליו. פרוצדורה קצת מלחיצה, יש זמן המתנה מותח. מצד שני הבדיקה הכי נאמנה שיש. מה תעשי אם התשובות יהיו לא טובות (חלילה)? איך תרגישי אם לא תעשי את הבדיקה והילד יוולד עם מום? האם תרצי הכנה לזה ותשאירי בכל זאת? מה הבדיקות הראו עד כה? בקיצור-תשאלי את עצמך את השאלות החשובות.

בת 29 אמרו לי בסקירה המוקדמת שיש לילד שלי ארסה באבי העורקים ו1-200 יהיה עם תסמונת דאון עשינו את כל הבדקות חוץ ממי שפיר והבן שלי נולד והכול בסדר אין תסמונת ואין כלום מושה לאלוהים שלא עשיתי את הבדיקה שיכלה לסיים לבן שלי את החיים אבל זה המחשבה שלי

רק את מחליטה. לקרוא טוב ולהבין שכל הבדיקות האחרות הן סקר בלבד

בהחלט למה שלא, אני גם פעם שניה עו"ש מעט עושה.. איך רופא אמר לי עדיף לא להיות בספק מאשר להיות בספק בדיקה סופר חשובה והיום באמת שייש לה שם רע ממה שהיא