חייבת לפרוק קשה לי להבין איך הגענו למצב שרוב הלידות מתרחשות בשכיבה על הגב, מחוברות למיטה עם אפידורל אחרי זירוזים.. זה לא טבעי, ואנחנו פא אמורות ללדת ככה. אני קוראת ולומדת על לידה טבעית וככל שאני לומדת יותר אני קולטת עד כמה הדרך שאנחנו יולדות היום היא מקולקלת והורסת את כל החוויה עצמה ובעיקר את ההחלמה של הגוף לאחר מכן. כשמתכוננים כמו שצריך מבחינה מנטלית ופיזית, בלידה טבעית אנחנו זזות, נעות, נושמות בצורה נכונה, מחוברות לגוף שלנו ויודעות להרגיש מה קורה לנו בגוף ומה הוא צריך. אנחנו יולדות בכריעה או כל תנוחה אחרת אבל שכיבה על הגב היא פשוט התנוחה הכי גרועה ללידה וזה משגע אותי שרק ככה זה מתבצע בכל מקום !!!!!! אנחנו מסוגלות ותמיד היינו מסוגלות לעבור את זה גם ללא מרדימים ומשכחי כאבים, עשינו את זה לאורך כל ההיסטוריה. זהו רק רציתי לפרוק מאחלת לעצמי שהלידה שלי תהיה כמו שאני מתכננת ובעיקר עובדת קשה פיזית ונפשית להיות מוכנה לזה. אשמח לשמוע את דעתכן ואם יש כאן מישהי עם חווית לידה טבעית אשמח לשמוע גם על זה 🤰🏻
הריון ולידההריון ולידה
💬349 תגובות👍3 לייקים

תגובות (349)

משתמשת פורטי
משתמשת פורטי2 בנובמבר 2024 בשעה 20:23
שום תשובה באופציות ששמת לא מתאימה בשבילי. חשבתי על לידה טבעית ואני ממש מקווה שאוכל לזוז בחדר ולעזור לגוף שלי לעבור את הצירים.
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי2 בנובמבר 2024 בשעה 20:24
גם אצלי אין שום תשובה אמי יולדת טבעי ובעזרת השם ימשיך
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי2 בנובמבר 2024 בשעה 20:25
הפחד הכי גדול שלי זה להגיע בפתיחה גדולה בלי אפשרות לקחת אפדירול אני בלי כוח סבל בכלל
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי2 בנובמבר 2024 בשעה 20:27
לא חושבת שלקחת אפידורל זו דרך ״מקולקלת״ ללדת. אנחנו לא בימי הביניים וכל אחת תחליט מה הדרך הנכונה ביותר עבורה ללדת 🙏🏼

רוצה לראות תגובות נוספות?

הורידי את אפליקציית פורטי לצפייה בכל התגובות

פוסטים נוספים שיכולים לעניין אותך

תקשיבו, עשיתי טעות. חשבתי שיש לי פרטנר אמיתי וטעיתי. אני נשואה כבר עשור עם 3 ילדים לפני כל הריון היו לי בעיות עם בעלי (לא רוצה, כן רוצה) אבל איכשהוא צלחנו אותם את הקטנה שלי הבאתי כמה חודשים לפני גיל 41 (אני כבר בת 44.5) לפני כמה זמן העלתי רצון לעוד ילד הוא התנגד אבל אבל הרגשתי שיש פתח למשא ומתן ואמרתי לו שאלך להתייעץ עם הרופא פוריות. נפגשתי עם הרופא, שאמר לי שלדעתו זה לא ריאלי, שיש לי 3 וזה מהמם ושהסיכויים שלי הם בין 1% ל3% גם בהזרעות. הוא אמר בשביל ההרגשה הטובה שלך אתן לך 2 הזרעות אבל תקחי בחשבון שרב הסיכויים שזה לא יצליח. נמנעתי לספר לבעלי, סיפרתי לו רק חודש אחרי. סיפרתי לו את האמת, את כל מה שהרופא אמר לא ייפתי את המצב וכל הזמן הדגשתי בפניו שהרופא אמר שהסיכויים נמוכים הוא תפס על זה טרמפ ואמר "הנה, אני לא רוצה וגם הרופא אומר לך שזה חסר סיכוי אז אולי תרדי מזה"? במקום לייפות את המצב ולהגיד לו שזה אפשרי ושהרופא תמך בי עשיתי ההפך ואני כועסת על עצמי כי חשבתי שבאמת נוכל לפתוח דיון על זה ומה שקרה שזה הסתיים בריב, בכעס שלו שגם עם הילדים שיש לנו הוא לא מסתדר, שיש כל הזמן ריבים וצעקות בבית ושהוא ממש לא מעוניין בעוד ילד ושאני חיה בסרט ולא מחוברת למציאות בכלל. יצאתי מהשיחה פגועה ובוכה. מרגישה שהוא מחליט לי על הרחם שהוא סוגר לי את האופציות ואני מרגישה ככ רע! לא יודעת מה לעשות עכשיו ....
זוגיותזוגיות
💬25 תגובות