ואי אני ממש רוצה לשמוע את דעתכן בנושא! ואם יש כאן מטפלות או מנהלות מעון - אז עוד יותר! הבן שלי בן שנה פלוס, כמעט אין יום שחוזר מהמעון בלי ביסים (בכף יד, בזרוע, בגב, בכתף) הכל נשאר עם סימן אדום ליום-יומיים, ויש ביסים גם עם סימן שהופך לכחול-סגול ונשאר לכמה ימים. הבנתי שזה הדרך של התינוקות, הכלתי שהמטפלות אומרות לי שהן שמות עליו עין וזה קורה בשניות ואין מה לעשות אבל כשכבר אני שמה לב שהמטפלות נותנות לי תחושה שאני אמא קוטרית שכל היום מתלוננות על נשיכות - זה כבר מעצבן אותי!!! מה הציפייה לא הבנתי?? שאני אראה את הנשיכות ולא אתבאס??? אני חושבת שאני מגיבה בצורה מאוד מאופקת כלפי הנשיכות האלה, אני מאירה את תשומת ליבן לנשיכות לא ממקום כואב אלא ממקום שמביע תסכול ובאסה על זה (ותוך כדי אומרת להן שמבינה אותן שאין להן איך להתמודד עם התופעה) אבל אני לא מבינה מה עניין התחושה שהן נותנות לי להרגיש כאילו אני חופרת על זה. ברור שאני אגיד על זה משהו כשהבן שלי כל יום חוזר עם ביס לבית!!!! פעם הן היו אומרות שהוא ילד טוב ולא מרביץ ועכשיו הן התחילו להגיד לי שהוא גם נושך ילדים וגם נושך את עצמו וואעליה איך לא ינשוך!! מהגן הוא למד את זה. ואי זה משגע אותי שמרגיש לי שהן מנסות לנפנף או להשתיק אותי. לא באתי אליכן בתלונה אבל אני לגמרי אמשיך להגיד ולהאיר כל פעם שאני רואה שהבן שלי חזר עם נשיכה מהגן. תודה.