את תמיד יכולה להתייעץ עם אחות טיפת חלב והיא יכולה לשלוח אותך לאיש מקצוע.למרות שמה שאת מתארת לי אישית לא נשמע כמו דיכאון אחרי לידה אלא פשוט הורמונים של אחרי לידה.אחרי לידה אנחנו מאוד מאוד אמוציאונליות ומספיק מבט לא במקום או צחוק לא במקום וזהו בא לך לערוף ראשים לכולם,במיוחד כשאת גמורה מעייפות מטיפול בבייבי ומישהו בא ועושה או אומר משהו שמעצבן אותך,שלא לדבר על זה שלפעמים בא לך פשוט לנוח ולהיות עם התינוק שלך וזהו אין לך כוח עכשיו להתחיל לענות לשאלות של אנשים,לנסות להצטדק או סתם להקשיב לעצות שלהם כאילו הם יודעים הכל מהכל ואת איזה מטומטמת שלא מצליחה לטפל בילד שלך.ולפעמים סתם אין כוח לאנשים לא באלך לראות אף אחד ולא לדבר עם אף אחד,לא חייב סיבה לפעמים פשוט ככה בא לך וזהו,וזה סבבה לגמרי ולגיטימי,לא רואה בזה משהו לא תקין

יכולה הכל , כמה זמן את אחרי לידה?

לדעתי מה שעת מתארת זה לא דיכאון זה פשוט הצפת רגשות אני גם אחרי לידה לא סבלתי אף אחד ברמה שהתחננתי להשאר לבד עם התינוק עם כל הקושי כל שאלה שהיום נראת לי לגיטימית עצבנה אותי עניתי קצר בכן לא בסדר לאמא שלי זה פשוט עבר לבד נשמתי נשימות עמוקות הבנתי שזה הצפה של הורמונים ועייפות והכל בסדר

דכאון אחרי לידה לא מתבטא בזה שאת אוהבת או לא אוהבת את התינוק שלך. זה ככ יותר עמוק מזה. לכל אישה אחרי לידה יש שינויי מצב רוח ובכי ועצבות מדי פעם וזה לגיטימי ומובן. תקראי על זה קצת באינטרנט ותקראי על דכאון אחרי לידה. יש שאלון כזה שעושים.