היי שבוע 6+4 בחילות מדי פעם וכבר בערך שבועיים שאין לי חשק ללכת לעבודה. גם אם אני הולכת אני בוכה. אני קמה בבוקר עם תחושת עצבות ולקראת הערב זה משתחרר לי וככה חוזר חלילה. בנוסף לזה אין לי גם חשק לאוכל אז אני אוכלת בכוח. הרופא משפחה שלי העלה לי מינון של ציפרלקס כי הייתי נוטלת עוד לפני בגלל חרדות. מרגישה שכל מה שאני רוצה זה להתפטר מהעבודה ולשבת בבית. אין לי חשק לעשות כלום ובא לי להיות רק עם אמא שלי. בבקשה שמישהי תראה לי את האור בקצה המנהרה
הריון ולידההריון ולידה
💬6 תגובות👍2 לייקים

תגובות (6)

משתמשת פורטי
משתמשת פורטי26 בספטמבר 2024 בשעה 10:25
זה הגיוני תחילת הריון מאוד קשה עם את לא מצליחה לעבוד תוציאי חופש מחלה ובאמת תנוחי הגוף שלך מייצר חיים חדשים 😍אהובה מגיעה לך לנוח ❤️
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי26 בספטמבר 2024 בשעה 10:35
הטייטל הזה שהרופא אמר שיש מצב שזה דיכאון בהריון מכניס אותי לעוד יותר דאון. שזה משהו שאני לא יכןלה לצאת מזה.
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי26 בספטמבר 2024 בשעה 12:35
היי מותק:) אני בדיוק באותו מצב כמו שלך, גם נוטלת ציפרלקס וגם מרגישה שהעולם חרב עלי.. לקחתי קצת חופש מהעבודה, מנסה לחשוב חיובי ולהכניס לעצמי לראש שזו רק תקופה שכרגע זה נראה סוף העולם אבל זה יעבור! אני מבטיחה לך שזה יעבור בנוסף אני החלטתי שההריון הזה אני מתחילה טיפולים רגשיים שיעזרו לי, אני לא רוצה להזניח את הנפש שלי. בהצלחה! שולחת חיבוק💖
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי26 בספטמבר 2024 בשעה 12:55
אמונה זה האור בקצה המנהרה אחרי שיש אמונה מגיעה השימחה שיהיה לך בהצלחה אני מאמינה שיעבור לך ממש בקרוב תחושות התיסכול אל תיכנסי אליהן

רוצה לראות תגובות נוספות?

הורידי את אפליקציית פורטי לצפייה בכל התגובות

פוסטים נוספים שיכולים לעניין אותך

יש לי יחסים טובים עם חמתי והיא באמת מותק, רק שהיא ממש מיושנת ולא מאמינה בשיטת גידול שלי, אלא רק באיך שהיא גידלה את הילדים שלה כגון להרדים רק בעגלה לא בידיים , לא להרים כדי שלא יתרגלו , לתת לה לבכות ולא לרוץ אליה וכאלה.. עכשיו היא ממש ממש רוצה לעזור לי ולשמור על התינוקת לפעמים, אבל הבעיה זה שאני לא סומכת עליה בכלל. היא לא נותת לי בכלל מקום לדבר, לא משנה מה אני עושה עם הילדה היא מנסה ללמד אותי וכשאני אומרת לה שלא וזאת הבת שלי שתשחרר היא לא ממש שמה עליי וממשיכה להעיר לי חשוב להדגיש שהיא ממש ממש אישה טוב הכל אומרת בחיוך אבל נודניקית של החיים !! כמו שהבנתן יש לה את הקטע שלה. מבחינת כל הכלות שלה טעות ורק היא צודקת בקטע של גידול הילדים. מה שיוצר מצב שאני לא סומכת עליה ולא רוצה להשאיר את הילדה איתה לבד לפעמים גם אם אני ממש תקועה. בכל אופן אני סומכת רק על המשפחה שלי אמא שלי ואחיות שלי ורק איתן אני יוצאת מהבית בלב שקט ברמה שאפילו יוצא שאני לא מתקשרת לבדוק מה קורה מרוב שאני סומכת עליהם ואני יודעת שהן מכבדות את הבקשות שלי בקשר לילדה ולא מבטלות אותי כמו חמתי. בשבת האחרונה חמתי אמרה לי שהיא מחכה לשמור על הילדה והחלום שלה לגדל לי את הילדה כמו שעשתה עם כל הנכדים שלה הקטע הוא שהיא לא יודעת שאין סיכוי בכלל שאני אפקיד את הילדה שלי אצלה וזה לא פעם ראשונה שהיא שואלת אותי מתי היא יכולה לשמור עליה. מה אני עושה? איך אני מורידה אותה ממני? ומה אתן חושבות על המצב שלי שתבינו שכבר לא בא לי לבוא אליה הביתה גם בגלל הערות ואיך שהיא מסתכלת עליי מאכילה או מרדימה כדי להכניס לי משפט או עשרררר אגב שיתפתי את בעלי והוא לגמרי איתי ומבין אותי הוא תמיד רוצה שאני יעשה דברים בלב שלם גם אם זה קשור למשפחה שלו אבל הפעם ביקש שאני אשחרר כדי שגם יהיה לי זמן לעצמי כי בתחלס אני כל היוםםם איתה ועוד אני עובדת מהבית מאז שהילדה בת חודש וחצי והיא בת 3 חודשיים עכשיו
הריון ולידההריון ולידה
💬11 תגובות👍1 לייקים