יש לי יחסים טובים עם חמתי והיא באמת מותק, רק שהיא ממש מיושנת ולא מאמינה בשיטת גידול שלי, אלא רק באיך שהיא גידלה את הילדים שלה כגון להרדים רק בעגלה לא בידיים , לא להרים כדי שלא יתרגלו , לתת לה לבכות ולא לרוץ אליה וכאלה.. עכשיו היא ממש ממש רוצה לעזור לי ולשמור על התינוקת לפעמים, אבל הבעיה זה שאני לא סומכת עליה בכלל. היא לא נותת לי בכלל מקום לדבר, לא משנה מה אני עושה עם הילדה היא מנסה ללמד אותי וכשאני אומרת לה שלא וזאת הבת שלי שתשחרר היא לא ממש שמה עליי וממשיכה להעיר לי חשוב להדגיש שהיא ממש ממש אישה טוב הכל אומרת בחיוך אבל נודניקית של החיים !! כמו שהבנתן יש לה את הקטע שלה. מבחינת כל הכלות שלה טעות ורק היא צודקת בקטע של גידול הילדים. מה שיוצר מצב שאני לא סומכת עליה ולא רוצה להשאיר את הילדה איתה לבד לפעמים גם אם אני ממש תקועה. בכל אופן אני סומכת רק על המשפחה שלי אמא שלי ואחיות שלי ורק איתן אני יוצאת מהבית בלב שקט ברמה שאפילו יוצא שאני לא מתקשרת לבדוק מה קורה מרוב שאני סומכת עליהם ואני יודעת שהן מכבדות את הבקשות שלי בקשר לילדה ולא מבטלות אותי כמו חמתי. בשבת האחרונה חמתי אמרה לי שהיא מחכה לשמור על הילדה והחלום שלה לגדל לי את הילדה כמו שעשתה עם כל הנכדים שלה הקטע הוא שהיא לא יודעת שאין סיכוי בכלל שאני אפקיד את הילדה שלי אצלה וזה לא פעם ראשונה שהיא שואלת אותי מתי היא יכולה לשמור עליה. מה אני עושה? איך אני מורידה אותה ממני? ומה אתן חושבות על המצב שלי שתבינו שכבר לא בא לי לבוא אליה הביתה גם בגלל הערות ואיך שהיא מסתכלת עליי מאכילה או מרדימה כדי להכניס לי משפט או עשרררר אגב שיתפתי את בעלי והוא לגמרי איתי ומבין אותי הוא תמיד רוצה שאני יעשה דברים בלב שלם גם אם זה קשור למשפחה שלו אבל הפעם ביקש שאני אשחרר כדי שגם יהיה לי זמן לעצמי כי בתחלס אני כל היוםםם איתה ועוד אני עובדת מהבית מאז שהילדה בת חודש וחצי והיא בת 3 חודשיים עכשיו