תקשיבו החופש הזה גומר אותי. אני בהריון מתקדם עם סמפליוזיס רצה בלי הפסקה אחרי הילדים ועם הילדים. והם באמת בסדר. מתנהגים אפילו טוב ביחס לגילם אבל ההתרוצצות הזו היא דבר בלתי נמנע. וזה כואבבבבבבבב!!! קשה לי ממש עם זה

פוסט פריקה.. 17+6 אני מרגישה שרופא הנשים שלי (לא יודעת אם חשוב לציין אבל מנהל מחלקה) לא מספק לי יותר מידי תשובות לשאלות ואפילו יש תחושה של איזשהו נפנוף באויר.. עשיתי את הבדיקות הנדרשות עד כה שקיפות עורפית , סקר גנטי, סקירה מוקדמת וחלבון עוברי אין לי מושג איך לפענח את התשובות וכאשר שאלתי אותו אם הוא יכול לעזור לי להבין מה מצב ההריון בגדול אם תקין או לא הוא טען שאני אמורה לדעת באמצעות מי שעשה את השקיפות והסקירה והוא היה אמור להגיד לי אם תקין או לא. עכשיו סבבה שאמר או לא אמר זה הריון ראשון ואני לא מרגישה בטוחה בכל הנאמר לי ורוצה לדעת יותר לא עכשיו בקטע מוגזם אבל חושבת שמגיע לי מינימום וגם זה אין לי. אתן חושבות שאני מגזימה? ושאלה נוספת איך אפשר לפענח בדיקות חוץ ממנו?

מי שפיר , כן או לא ? לפי תוצאות של כל הבדיקות אין משהו שמחייב לעשות , בת 30 , יש מום קטן שנחשב בגדר הנורמה בכליה השמאלית של העובר , רופא הנשים אמר שממליץ לשקול כן לעשות אבל ההחלטה הסופית בידיים שלי . מישהי שעשתה ויכולה להרגיע אותי ?

גם לכן זה קורה שנתפס לכן השריר ברגל פתאום באמצע הלילה? איזה כאבי טופת זה קמתי בוכה מה עושים עם זה?

השנה הכי קשה שהייתה לי.. עם 2 ילדים בבית מרגישה שאני עוד רגע משתגעת!! הבת 3 שלי פשוט מביאה אותי לקצה! לא מצליחה לא להתעצבן.. היא כל הזמן מנסה אותי וזהו כבר לא כייף לי איתה (עצוב לי שאני כותבת את זה) אבל אני פשוט לא מצליחה להיות האמא שחלמתי להיות. אני פשוט סובלת! כל יום כל היום היא רק מנסה אותי ובודקת גבולות. כל הזמן צורחת אם משהו לא מקובל עליה או שאומרים לה לא. לא יודעת כבר איך להתמודד. כל זה עם עוד תינוק שצריך אותי גם אבל הוא פשוט קיבל אמא מותשת. אם הייתה לי אפשרות הייתי שמה אותה עכשיו במעון אבל אין אפשרות.. אני פשוט קורסת! מה אתן מציעות לעשות?