סייבקס פריאם או בוגבו פוקס 3

בנות אתם עושות חיסון שפעת?

אני משתגעתתת לא יודעת כבר מה לעשות עם עצמי אני הולכת ובאה לשירותים לאסלה הבחילה לא עוזבת אותי מהרגע שקמתי בבוקר מנסה להקיא ולא הולך לי מיים בקושי שותה לא מצליחה גם מיץ יוו השם מתי זה עובררר מתייי ואני רק בהתחלה עוד רגע שבוע 6

בשבוע 7 דיכאון ממש אין לי מצב רוח עצב בכי מה קורה לי 🥺

קראת סיטואציה שהרתיחה איתי היום (מדובר בילדה בת 10 חודשים) ‏בדיוק הייתה אמורה ללכת לישון השעה הייתה 20:00 היא כל היום שהיא רואה את אבא שלה היא מסתכלת עליו וסוג של מחפשת לשחק איתו ודורשת ממנו תשומת לב ובוכה הוא ניגש אליה בסך הכל ורק מנשק אותה מדי פעם. לקראת הערב אמרתי לו תרים אותה קצת היא עכשיו הולכת לישון היא רוצה לשחק איתך אתה לא רואה שהיא רואה שהיא רוצה את התשומת לב שלך הוא לקח את הזבל ואומר לי בסדר אני הולך לעשן אני ארים אותה אחר כך אני אומרת לו אחר כך היא כבר תלך לישון עד שתחזור זה נראה לכם הגיוני שהסיגריות יותר חשובה מהבת שלו ?

פריקה ובכל זאת אודה לתובנות אני בהריון שהגיע אחרי הרבה סבל. יש לי בבית שלושה. הקטן בן 6. התחלתי חודש חמישי כבר. לא רואים כלום. קורה לי משהו מוזר. סיפרתי רק להורים ולבוס. אף אחד לא יודע. בעבודה אף אחת לא שמה לב. ואני מרגישה שלא בא לי לספר. אני יודעת שכולם ישמחו ויתרגשו. כי לכולם היה ברור שלא אלד עוד. גם בגלל הגיל וגם כי זה טיפולים קשים והמון תופעות לוואי. למה לא בא לי לספר? למה זה לא בוער בי? לא מצליחה גם לדמיין אותי עוברת לידה. וגם לא עם תינוק פתאום. לילות לבנים וכו. כל הודעה שאני קוראת כאן על הנקה, עצירות, תינוק מנוזל, הכל נראה לי כל כך רחוק ממני ולא גורם לי להתרגש. גורם לי לדאוג. ולא רואה אותי שמה בשום מעון או מטפלת. ואני עם קריירה, משרה טובה, משכורת גבוהה, איזה תסכול. מנסה להבין למה איבדתי אמון בעצמי? למה אני כל כך פוחדת פתאום. מדאיג אותי ההרגשה המוזרה הזאת. לא יודעת להסביר לעצמי אפילו.