אולי זה מוכר למישהי ותשפכו לי אור.. הבת שלי בת 9 חודשים והיא מתבוננת יפה, מוחאת כפיים, עושה שלום, עומדת, יושבת, משחקת, מתעניינת וסקרנית מאוד בכל מה שלידה. רק שיש לי משהו בתחושה שלא נותן לי מנוח, אני מרגישה שהיא לא מספיק יוצרת קשר עין ישיר. היא כן עושה את זה אבל מרגיש לי שלא למספיק זמן, ושהיא די מהר מסתכלת על משהו אחר. הייתי אצל רופא ילדים והוא אמר שהיא מסתכלת עליו יפה מאוד ולא רק זה, אלא שהיא מבינה הומור, שהיא צוחקת ממנו ושזה יפה מאוד לגילה. אבל עדיין לי מרגיש שהיא לא מיישרת מבט להרבה זמן אלא לזמן קצר מאוד ואז עוברת למשהו אחר. היא ילדה שניה שלנו (הגדולה בת 2.5) ואני מרגישה שאולי אנחנו מזניחים את ההתפחות שלה כי אחותה דורשת המון תשומת לב. אני מודה שלה אנחנו בקושי מקריאים ספרים ופחות מלמדים אותה דברים.