בנות לקחתי עכשיו פרנטל וזה פשוט גורם לי לבחילות והרגשה לא טובה!! מישהי יודעת מה אפשר לקחת במקום? אני פשוט לא מסוגל🥺🥺🥺

איך יודעים/מבינים שילד/ה יש עיכוב שפתי? מתי זה כבר מצב חמור?

בנות איך אתן מנקות את האף של התינוקות שלכן גוזל שלי בן חודש עם אף סתום הנזלת שלו רוקדת באף הלוך חזור בזמן שהוא יונק והוא נוחר בלילה כמו בן 90

ואי בנות בעזרת השם שנעבור את הלידה בשלום אני לא רוצה להישאר לבד לישון בבית חולים מה הסיכויים שאני יוכל לעבור באותו יום כבר למלונית של אסף הרופא?

פורקת, ואשמח להתלבט יחד אתכן... וסליחהמראש על החפירות אני אחרי חופשת לידה ארוכה, מתחילה לחשוב על חזרה, ופתאום ממש מתלבטת לגבי העבודה שלי. זה המקצוע שלמדתי, ואני נהנית בעבודה עצמה(טיפול רגשי) אבל לא יכולה להתנתק מכמה דברים. דבר ראשון, יש לי בראש כל הזמן כאילו זו עבודה נוחה להורים כי החופשים תואמים לילדים והעבודה היא בבוקר, אבל זה פשוט לא נכון. אני מחויבת לקורסים והשתלמויות, ישיבות צוות ומפגשים שכולם נעשים אחהצ על חשבון המן שלי על הילדים הפרטיים שלי. אבל תכלס מה ששובר אותי זה הכסף. מרגישה ממש מנוצלת. לקח לי המון זמן להבין את זה כי כל הזמן עבדתי בין חופשות לידה ולא הרבה, ובעצם רק כשנכנסתי למשרד החינוך ועבדתי 22 שעות, וקיבלתי 4000 שקל הבנתי שבעצם אני פה מבחינתי במשרה מלאה, ומקבלת סכום זעום... אחרי שלמדתי תואר ראשון ואז לימודי תעודה במשך שנתיים ועוד סטאז. נשמע אולי שאני חיה בסרט, אבל זו עבודה שבאמת קשה לעשות אותה הרבה שעות, כל שעה זה להכניס ילד ללב, להיפגש עם ההורים שלו, שיחות עם המורים, ישיבות צוות אחהצ, ובנוסף כל שנה חייבים לעשות שתי השתלמויות 60 שעות בשנה, שחלק זה לנסוע אליהם, ואף אחד לא מוסיף לחישוב את השעות האלה! רצינית עכשיו, איך כל זה זה נשמע? סכום סביר? הגיוני לתת לבעלי לקחץ על עצמו את הפרנסה ואני אלך לעבוד בעבודה התנדבותית כי כיף לי ומרגישה סיפוק?

אני מרגישה כל כך לא נעים.. ילדתי בת, וגיסתי הביאה לי מלא בגדים ודברים של הבנות שלה.. וכל הבית היה מפוצץ, גם הבת שלי הייתה בפגייה, אז לא סידרתי כלום הייתי ממש בלחץ, והבית שלי מאוד קטן, והכל היה מפוצץ, אז יום אחד לפני שהבת שלי חזרה לבית, מהר הסתכלתי מה שאני צריכה השארתי לי, וכל מה שאני לא צריכה הוצאתי החוצה לאנשים אחרים.. ועשיתי סדר שיהיה לפני שהבת שלי חוזרת.. והיום היא שאלה איפה מה שהיא הביא, אז אמרתי דברים שלא הייתי צריכה שמתי בחוץ.. והיא אמרה וואי חבל למה.. ואני חשבתי שהיא לא תצטרך.. ביקשתי ממנה סליחה, היא אמרה שהכל בסדר.. אבל עכשיו אני מרגישה לא נעים עם עצמי... הייתי צריכה להחזיר בדברים שאני לא צריכה.. פשוט הייתי כל כך בלחץ, והראש לא היה במקום.. כי כל היום הייתי בפגייה.. ועכשיו לא נעים לי ממנה.. ואם היא תצטרך את זה.. אוף ממש ממש לא נעים לי.. ומרגישה רע עם עצמי עכשיו..