פורקת, ואשמח להתלבט יחד אתכן... וסליחהמראש על החפירות אני אחרי חופשת לידה ארוכה, מתחילה לחשוב על חזרה, ופתאום ממש מתלבטת לגבי העבודה שלי. זה המקצוע שלמדתי, ואני נהנית בעבודה עצמה(טיפול רגשי) אבל לא יכולה להתנתק מכמה דברים. דבר ראשון, יש לי בראש כל הזמן כאילו זו עבודה נוחה להורים כי החופשים תואמים לילדים והעבודה היא בבוקר, אבל זה פשוט לא נכון. אני מחויבת לקורסים והשתלמויות, ישיבות צוות ומפגשים שכולם נעשים אחהצ על חשבון המן שלי על הילדים הפרטיים שלי. אבל תכלס מה ששובר אותי זה הכסף. מרגישה ממש מנוצלת. לקח לי המון זמן להבין את זה כי כל הזמן עבדתי בין חופשות לידה ולא הרבה, ובעצם רק כשנכנסתי למשרד החינוך ועבדתי 22 שעות, וקיבלתי 4000 שקל הבנתי שבעצם אני פה מבחינתי במשרה מלאה, ומקבלת סכום זעום... אחרי שלמדתי תואר ראשון ואז לימודי תעודה במשך שנתיים ועוד סטאז. נשמע אולי שאני חיה בסרט, אבל זו עבודה שבאמת קשה לעשות אותה הרבה שעות, כל שעה זה להכניס ילד ללב, להיפגש עם ההורים שלו, שיחות עם המורים, ישיבות צוות אחהצ, ובנוסף כל שנה חייבים לעשות שתי השתלמויות 60 שעות בשנה, שחלק זה לנסוע אליהם, ואף אחד לא מוסיף לחישוב את השעות האלה! רצינית עכשיו, איך כל זה זה נשמע? סכום סביר? הגיוני לתת לבעלי לקחץ על עצמו את הפרנסה ואני אלך לעבוד בעבודה התנדבותית כי כיף לי ומרגישה סיפוק?