צריכה לעבור הפלה (לא מרצון), איך מתגברים על המחשבה הזאת שאני הולכת לעשות פעולה שתוציא ממני את הילד שלי, את האח של הילדה שלי? לא בא לי , לא בא לי להיפרד מההריון הזה. לא רוצה להוציא משם את התינוק שלי , רוצה לגדל אותו בריא ושלם , לראות אותו לחיות איתו. אני יודעת שזה לטובה וזה כנראה תינוק שלא היה בריא, אבל איך שוב חוזרים למירוץ הזה , לאכזבות כל חודש במחזור , להתעסקות הבלתי פוסקת בזה ולפחד בהריון הבא שיבוא שזה לא יקרה שוב? זה די פוסט פריקה, ברור לי שאין באמת תשובות , פשוט כואב לי הלב.