אני לבד כל ההריון, אין לי הורים כי אף פעם לא היו או סביבה חברתית או חברים. יש לי בן זוג שנותן לי לעבור הכל לבד, מעביר אותי יותר מדי דברים וגורם לי לבכות בלי סוף. אמא שלו טוענת שהיא פה בשבילי כי היא יודעת איזה אדם רעיל הוא אבל היא גם לא מסוגלת להבין שהוא אשם או מעביר אותי סבל. אני פשוט בוכה כל יום, כל היום, בעבודה, בבית, לפני שינה. המצב הכלכלי שלי היה פח כל החיים כי גדלתי בפנימיות ואני גרה לבד עד היום עם חשבונות על הראש. אני פשוט לא מוצאת משהו להאחז בו והבעיה הכי גדולה זה שאין לי עם מי לדבר.