אני אמא דואגת שכולם אומרים לה שהיא דואגת לשווא, הילד מתחיל גן עירייה על פי השנתון שלו ממש עוד שבוע, והוא יהיה אחד הקטנים כי הוא של חודש דצמבר, הוא מאוד עצמי לגיל שלו אבל עדיין אני תמיד עוזרת לו בין אם לשטוף את הטוסיק אחרי שרותים ובין אם להתלבש או לתת חיבוק אם הוא צריך אותו. נשבר לי הלב שהוא מתחיל גן כשהוא עדיין לא בן 3, לחשוב רק שיהיו 30 ילדים על 2-3 גננות זה לא נתפס.. הוא היה בפעוטון פרטי מגיל 8 חודש, שנה אחת, עד שהחזירו לי אותו עם כחולים באזור הטיטולים, הצמידו את הטיטול כל כך חזק לילד שניהיה לו כחולים!! באותו היום לקחתי את הילד מהגן והוא היה איתי בבית טיפה יותר משנה, איך אני שולחת אותו עכשיו לגן עירייה, איך?? אני יודעת שבחודש הראשון אני אבכה את החיים בוקר צהריים וערב, איך אתן מצליחות לשחרר את זה? קשה לי 😔
אמהותאמהות
💬2 תגובות

תגובות (2)

משתמשת פורטי
משתמשת פורטי24 באוגוסט 2024 בשעה 22:03
מפחיד אבל מרגש כמו כל שלב בחיים זה משהו חדש אבל הוא יחזור עם כל כך הרבה חומר לימודי את תופתעי ממנו תני לו לגדול הוא מספיק גדול בשביל להגיד לך אם משהו כואב/מציק לו יש לי בן 5 ובן שלוש וחצי אני פשוט מתחקרת אותם כל הזמן אחרי הגן מוציאה מהם כל פרט אפשרי אם זה על הגננות או על הילדים תלמדי אותו לשתף אותך
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי24 באוגוסט 2024 בשעה 22:32
פה בשביל להגיד לך , שגם לי בתור אמא קשה לי מאוד. אני הולכת לשלוח את הבת שלי (גם פחות מגיל 3) לגן עייריה אחרי כמעט 3 שנים שהייתה איתי בבית. כרגע רק מתפללת לה' שיהיה בסדר ומשדרת לבת שלי בטחון לגבי הגן למרות שהבטן שלי מהתהפכת. אצלי גם הגמילה מקקי עדיין לא הסתדרה אז יש לי דאגה מי יחליף לה ואך יתחייסו אליה בנושא הזה ושלא תעורר סלידה בגלל זה .

פוסטים נוספים שיכולים לעניין אותך