אני אחרי הפלות חוזרות. איך מתמודדים עם הלחץ וסטרס סביב ההריון? אני כרגע שבוע 7 פלוס 4 עם תאומים לא זהים. אני חרדה , בא לי כל הזמן ללכת לבדוק דופק אבל אני יודעת שזה לא טוב. מצד שני הלחץ גומר אותי. פתאום גם אני קמה ויש פחות תסמינים אני נכנסת לסרט. בנות, טיפים 🩷 אני מפחדת לאבד את ההריון הזה גם..
משוערות ספט׳-אוק׳ 2024משוערות ספט׳-אוק׳ 2024
💬3 תגובות

תגובות (3)

משתמשת פורטי
משתמשת פורטי22 באוגוסט 2024 בשעה 08:31
את לא תאמיני בהשם מבטיחה לך שהכל יעבור חלק רק אמונה בשעה טובה אהובה
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי23 באוגוסט 2024 בשעה 16:00
לחזק את האמונה לדעת שזה בעצם לא תלוי בך להסתכל על מה שיש ולחיות את הרגע
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי27 באוגוסט 2024 בשעה 19:10
אני בדיוק כך תודה רבה שאלה במקום

פוסטים נוספים שיכולים לעניין אותך

טוב אני חייבת לספר לכן קטע ותגידו מי ההזויה פה אז ככה אני בתחילת היריון ראשון ורציתי לקבוע תור כבר לכל הסקירות ומי שפיר באופן פרטי בשביל לשריין תורים כבר מעכשיו. עכשיו מה יש לי חברה שאבא שלה הוא רופא פרטי שמתעסק בזה הוא אחד המוכרים בארץ בנות באות אליו מכל הקצוות באמת אני לא מגזימה. אני לא רוצה להגיד שם אבל באמת שהוא מוכר בטירוף. אנחנו חברות ילדות והייתי אצלה מלא בבית והיא אצלי ככה שאני מכירה אותו קודם כל בתור ילדה כאבא שלה. אחרי מלא התלבטויות כי זה הביך אותי החלטתי שאתגבר על זה ואעשה אצלו את הבדיקות כי באמת שבאלי מישהו תותח. עכשיו אמרתי בשביל שזה לא יהיה מביך אני אשאל אותה אם זה בסדר מבחינתה שאעשה אצלו. ובאמת שאלתי אותה ומה היא ענתה לי, ברור שזה בסדר אם אני עשיתי אצלו את כל הבדיקות אז ברור שגם את יכולה. הייתי בשוקקק כאילו רק לי זה מוזר העניין שאבא שלה בדק אותה משם גם….? בעלי אומר שאני מגזימה וזה רפואי מה אתן חושבות?
זוגיותזוגיות
💬38 תגובות👍4 לייקים
פוסט פריקה. ביחד עשור ילדה בת שנתיים מדהימה יש לנו עבר עשיר בחוויות נחמדות קרו דברים בחיים שלי (כלכליים ומוות של אדם קרוב) שעצרו אותי קרייריסטית ילדתי לפני שנתיים את הבת המדהימה שלי אני מקבלת ומוקירה את מה שיש לי, יודעת שעוד יש לי חלומות גם אישיים וגם קרייריסטים , אבל כל דבר בטיימינג שלו. ומצידו- היום, לא מפסיק להשפיל כי אין לי קריירה למרות שאני בעבודה מסודרת ומכניסה 12k (בעלת תואר ראשון מאוניברסיטה אבל לא עוסקת בזה), אמא למופת זה הדבר היחידי שהוא יודע לומר, אבל הוא לא מפסיק להשפיל ולהאשים , הגוף כבר לא לטעמו, ההחלטות שלי, ההרגשות שלי, החרדות שלי מהמלחמה, הדיבור שלי הטונים שלי. אני אופטימית , חיובית , נראית סבבה מטופחת, מוערכת בעבודה ,יש לי חברים, נורמטיבית , אבל הוא עמוק בזה שכלום אצלי לא מספיק טוב לו, לא זוהרת כמו שהייתי, לא עונה למה שציפה. משתדלת לא לריב איתו ליד הילדה ואז הוא לוקח אותי לקצה אלף האשמות בדקה. ניסינו הכל כלום לא עוזר , שיחות כנות , אפילו יועצת זוגית לא עזרה. בבוקר ממשיכים שגרת חיים "קח את הילדה לגן, איך היה לה היום" בעיקר סביב הילדה והחיים שלו, ובניסיון לשוחח הוא מתחיל עם הביקורת שלו עלי וזה גומר אותי. אני מותשת ... ומרגישה ריקה, ממוטיבציה, ומהכל... נכון זה הרגע להפריד כוחות אבל קשה....
זוגיותזוגיות
💬10 תגובות