יש חומר שמלבין את הכיור במטבח לגמרי?? שפכתי מלא אקונומיקה וזה לא עוזר בעלי שופך נס קפה בכיור ואז נהיה כתמים וזה לא יוצאאא יש משהו טוב לשפוך בכיור??

אני אמורה לעבור זירוז בעוד כמה ימים בגלל בעיה רפואית (לחץ דם לפני ההריון וסכרת הריון שצצה עכשיו לקראת הסוף) לפני המלחמה חשבתי לנסות לשכנע את הרופאים שישחררו אותי הביתה אם אין סכנה לעובר עכשיו אני חושבת שאולי זה כבר עדיף? בעלי גויס בנוסף למילואים.. מבולבלת!

חברות. בא לי לפרוק 😞. תגידו לי אם אני דואגת סתם או לא. הבן שלי בן חמש וחצי, מאוד מעריך את בעלי. מאוד!!! הןא כל הזמן אומר ש״אבא מתנהג הכי יפה בבית״ ש״אבא הכי מקסים״ מקודם הוא עשה ציור כתב שמות של כל בני המשפחה וכתב ״אבא הכי חשוב בבית״. עכשיו שלא תבינו לא נכון, אני בעצמי מעריכה את בעלי חושבת שהוא איש נדיר! בעלי פעיל ממני בבית בהרבה, הוא ממש חרוץ וכל הזמן עושה דברים מועילים ומעורב (אני אישית עובדת די הרבה והרבה פעמים מגיעה גם מאוחר, אבל לא באופן קבוע, יש הרבה ימים שאני בבית אחהצ) אבל כן יש תחושה שבעלי הרבה יותר אחראי על הבית ממני. וגם בכללי אני בן אדם בעייתי 😞 ובעלי הוא בן אדם ממש טוב ומסור ויש לי ים ים תחושת אשמה על עצם קיומי ומה שאני ואיך אני כאמא וכאישה. אבל פתאום לראות את זה מהעיניים של הבן שלי, שהוא מעריץ ומאדיר את בעלי, שזה הכי משמח אותי בעולם שזה ככה כי מגיע לו, אבל מה זה אומר עליי? שהוא לא מעריך אותי כאמא, שאני לא דמות משמעותית בחיים שלו? שאני לא אמא יש לה סמכות ומשמעות ונוכחות בחיים של הילד? אני מרגישה שיש לי בחילה וסחרחורת מהתחושות שעולות לי מזה ומהדאגה ותחושת הכשלון. יש לומר שאני כן מרגישה שמבחינה רגשית הבן שלי מאודד מחובר אליי ומנשק אותי ומחבק אותי בלי סוף ואומר שאוהב אותי ומחפש את הקרבה שלי ואם כואב לו משהו הוא עצוב הוא מיד פונה וניגש אליי בד״כ. אני כן כתובת עבורו. ובעלי טוען שאני אמא מושלמת, אבל אני יודעת וזו עובדה שיש לי פאקים עמוקים מאוד מאוד בתפקוד. אני פשוט שבורה, רק בגלל המשפט הזה שכתב ״אבא הכי חשוב בבית״, רק כי אני מקווה שזה לא משליך עליי ומאשר את כל החששות שלי. שאני אמא לא טובה ולא מתפקדת. יווו עצוב לי הצילו.

יש קבוצת וואטסאפ של משוערות אוגוסט?

אני רוצה שתסבירי לי איך זה אפשרי להיות בבית עם שתי צמודים. אני גרה בצפון לכן אין מסגרות. הבת שלי בת שנה וחצי וילדתי בן לפני שבועיים ואני לבד איתם כל היום כי בעלי עובד. הבת שלי צריכה 24/7 צומי והבן שלי לא ישן בכלל. לוקח לו שעה לסיים בקבוק אני מוצאת את עצמי רוב היום מאכילה אותו. אני שפוכה. לא התאפסתי בכלל מהלידה. אין לי עזרה מאף אחד ההורים שלי גרים בחול וחמותי עובדת ויש לה את הסידורים שלה. יצא שמהלידה אני עושה הכל לבד (בעלי עוזר מלא שהוא נמצא אבל לרוב אני לבד) היום זה היה השיא. רק צרחתי עליהם מתסכול. אני גמורה בבקשה רק תגידו לי איך עושים את זה זה מרגיש לי בלתי אפשרי