אני מרגישה כל כך לבד מאז הלידה. בעלי יוצא לעבוד בבוקר מוקדם וחוזר בערב, לפעמים מספיק למקלחת של הילדים ולפעמים לא. הכול עליי כל הזמן ואין לי רגע לעצמי. זה פשוט כמו לופ שלא נגמר ואני מרגישה שנגמר לי האוויר. כל היום להיות עם הילדים, לדאוג לבית, לכביסות, לבישולים, אין לי זמן לדבר עם חברות וגם אין לי כוח. אף אחד לא מבין את הקושי שאני מתמודדת איתו ונמאס לי להעמיד פנים שהכול טוב ושאני מסתדרת מעולה. אני לא. וכשאני מנסה לדבר על זה עם בעלי הוא אומר לי שאני אלופה ואני מלכה ושהוא מעריץ אותי שאני ככה מנהלת את הכול אבל לא בא לי לנהל יותר. בא לי לישון בלילה, בא לי לצאת עם חברות, בא לי שניה לשבת בשקט עם עצמי בלי שאחד הילדים בוכה או צורח. פשוט אני עייפה. ואני בהריון שוב. והורמונלית. ובא לי לבכות. וזהו.

שבוע 14 פלוס 5 שכחתי שמותר לקחת בהריון רק אקמול וכבר יומיים שתיתי דקסמול קולד לצינון. עד כמה זה נורא??

אנחנו הולכים לטייל עם הבן שלנו בן שנה וחצי.. מה אפשר להכין כשר לפסח? בד״כ לוקחת פנקייקים ופירות

אשמח לדעת איך עובד הבדיקת GBS. אם אני יעשה אותה בשבוע 36+3 זה טוב? והאם אני יכולה ללכת לאחות בזמן בדיקות מעבדה שתביא לי את המטוש ולעשות שם על המקום בשירותים? (כמובן כשיש לי הפניה) תודה מראש לכל העונות!

ברוך השם ילדתי את הדבר הכי מושלם בעולם הזה! לא יכולה לישון מהתרגשות! מאחלת לכל מי שבהריון לידה קלה ובידיים מלאות, ולכל מי שמחכה להקלט מהר ובקלות ❤️🙏 לידה לא פשוטה אבל הוא שווה את הכל.