אני מרגישה כל כך לבד מאז הלידה. בעלי יוצא לעבוד בבוקר מוקדם וחוזר בערב, לפעמים מספיק למקלחת של הילדים ולפעמים לא. הכול עליי כל הזמן ואין לי רגע לעצמי. זה פשוט כמו לופ שלא נגמר ואני מרגישה שנגמר לי האוויר. כל היום להיות עם הילדים, לדאוג לבית, לכביסות, לבישולים, אין לי זמן לדבר עם חברות וגם אין לי כוח. אף אחד לא מבין את הקושי שאני מתמודדת איתו ונמאס לי להעמיד פנים שהכול טוב ושאני מסתדרת מעולה. אני לא. וכשאני מנסה לדבר על זה עם בעלי הוא אומר לי שאני אלופה ואני מלכה ושהוא מעריץ אותי שאני ככה מנהלת את הכול אבל לא בא לי לנהל יותר. בא לי לישון בלילה, בא לי לצאת עם חברות, בא לי שניה לשבת בשקט עם עצמי בלי שאחד הילדים בוכה או צורח. פשוט אני עייפה. ואני בהריון שוב. והורמונלית. ובא לי לבכות. וזהו.