היי ממש מפחדת עשו לי עכשיו הערכת משקל אני שבוע 38+2 היא שוקלת 3 ק״ג ואמרו שהראש שלה קטן

מי שפיר דר ראובן משיח במדריך סנטר? המלצות

שבוע 16 מתוננת כבר שבועיים לפני שבוע זה החמיר ואני ממש עפ גודש בקושי נושמת מהאף.. כבר שבוע בלי טעם וריח ועשיתי בדיקת קורונה אין לי. יש עוד מישהי שחוותה דבר כזה ? בחיים לא היה לי ככה

מה עשושים אם כל פעם שאני רבה עם בעלי הדפוק , הוא כל הזמן מנסה לחנך אותי ולהעניש אותי , ואני תמיד נמצאת במקום הנמוך שנכנע לעונשים שלו , ומקבל אותם , ואין לי אפשרות להעניש בחזרה כי אני לוקחת בחשבון שאם אני יעניש אני יקבל עונש כפליים . באמת לא יודעת מה לעשות , הריון ראשון אחרי הרבה זמן . כל פעם שלא מתאים לו הוא פשוט לוקח את עצמו , למשל יום אחד הלכתי לסופר עם אמא שלי וקבעתי עם בעלי שכשנסיים את הקניות הוא יבוא לאסוף אותנו וזה כדי להקל עליו לא להסתובב בסופר אחרי יום עבודה , הוא הגיע כשהיינו באמצע הקניות וניסתי להסביר לו איפה אני נמצאת או איפה הכניסה לסופר , הוא התעצבן כי אולי לא הסברתי מספיק טוב או בגלל שלא הבין , לקח את הרכב ונסע הביתה , הסופר רחוק מהבית , הוא השאיר אותנו עם הלשון בחוץ ואפילו לא היה אכפת לו מאמא שלי , מה הקשר להתנקם בה ? (הוא דווקא מחבב אותה ) כל פעם יש לו את הקטע הזה של לברוח לי , למשל שילשום כם רבנו על זה שאנחנו רוצים לקנות דירה כבר המון שנים , ואף פעם לא החלטנו אם זה להשקעה או למגורים , כי אין לנו הון עצמי גבוה , הוא נתן אופציה של קניה במרכז או במקום קצת יותר זול , אמרתי לו שאולי יהיה קצת קשה להתרחק אבל אין בעיה , נקנה דירה למגורים איפה שנחליט , ועוד אמרתי שאולי אני יחזור לעבודה שלי שאני לא אוהבת , העיקר שיהיה לנו איך להחזיר משכנתא , הוא התחיל להתעצבן שמה הקשר שאני מדברת על אחרי הלידה וזה לא רלוונטי לדבר על זה , ושאני מעבירה לו נושא , בעוד שאני מחזקת את דבריו לכאורה . כשהוא חזר הביתה מהעבודה קבענו ללכת לאכול , ובדרך דיברנו על השיחת טלפון הזו , וכמובן התחלנו לריב , הגענו למקום אמר לי את יורדת ? אמרתי לא , עלה לרכב ונסע , הגענו מתחת לבית , הוא שואל את יורדת ? אמרתי לא , הוא לקח את עצמו ועלה הביתה כשהאוטו דולק ואני לא יודעת איפלו להזיז את האוטו כי הוא לא חנה . אתמול שזה למחרת הסיפור הוא נסע עם חבר אחרי העבודה לבילוי , חזר ב1 בלילה , למרות שתכננו ללכת להורים שלו אולי כבר מיום חמישי לשבת , ואני ישבתי וחיכתי לו , והוא שלחתי לו הודעה ב4 שהאגו שלו כנראה לא איפשר לו אפילו לשלוח לי הודעה ולשאול אם אני רוצה בסוף ללכת מיום חמישי להורים שלו , וזה היה עדיף לי מאשר לחכות עד 1 בלילה לבד בבית . סיפרתי הכל לאמא שלו , היא הצדיקה אותי ב100 אחוז , ולא מבינה מה ההתנהגות המגעילה הזו . עכשיו שישי , קמתי ויצאתי מהבית לא מסוגלת לראות את הפרצוף הרשעי שלו . ולא יודעת מה לעשות , כי הוא יכול לסוע להורים שלו לבד לשבת ואני ישאר אצל ההורים שלי , וזה לא יתן פתרון למצב רק יחמיר . זהו , עצוב לי ככ . אני בהריון בסיכון ומרחמת על העובר שגם הוא צריך לעבור ביחד איתי את המצב הזה . ותודה למי שקראה עד לכאן .

עוד שבוע הן שנה. מבחינה מוטורית - עושה ביי, מוחא כפיים, נותן נשיקה באוויר, עומד ומתחיל ללכת. מבין כשמבקשים ממנו להביא משהו אבל לא מצביע על דברים שהוא רוצה, בינתיים אומר אבא ו'קה' כשהוא מביא משהו (אמור להיות קח כמובן). קצת חוששת מעיכוב. מישהי יודעת אם זה תקין לגיל? למה אמורים לשים לב בגיל שנה? תודה מראש 🙏

יש כאן מישהי שאיחרה את ההעמסת סוכר? זאת אומרת עברה את שבוע 28 מה עשית?