אני רק אשאל... למה? יש גני עיכוב שהם מדהימים, באמת מדהימים גן קטן צוות טוב ילדים טובים וחמודים מקבלים את כל הטיפולים שצריך במסגרת הילד לא מרגיש רע עם עצמו, הוא שווה בין שווים ולא צוחקים עליו ואז הוא מגיע מוכן לכיתה א רגילה בלי פערים רגשיים או חברתיים

אני עשיתי לא בלב שלם, אבל אמרתי זה אקסטרה עזרה ויחס לילד אז למה לא? העלתי אותו לגן רגיל כי פיספסנו את המועדים לרישום גן שפתי, בתאכלס הוא התקדם, גם הלכנו לקלינאית במהלך השנה, עדיין יש קצת פער אבל הוא דיי מסתדר. שנה הבאה אישרו לנו גן שפתי, אבל בגלל המרחק והסרבול המרתי לסל שילוב

קודם כל עושים אבחון. אחר כך חושבים מה עושים עם התוצאה. אפשר להחליט שלא עושים כלום, או הולכים לסוגי מסגרות שונות, עובדים פרטי, מה שאת רוצה. אבל צריך לדעת מה עם הילד, אם יש קושי, מה הקושי, כדי לדעת איך לקדם אותו בצורה הטובה ביותר. לא לעשות את זה בעיניי זה פשוט עוול לילד. נניח שהילד של מישהו היה חולה והיה מתגבר לבד על המחלה, האם זה אומר שגם הילד שלך כשהוא לא מרגיש טוב לא צריך ללכת לרופא? כי ילד אחר התגבר לבד? למה לא לעשות אבחון?

למה לא לעשות בעצם? זה לא עושה שום דבר רע לילד התהליך בשבילם אפילו חווייתי. אני עכשיו לקראת סוף תהליך וכנראה שאפילו לא נעלה לועדה כי אין מה לאבחן לה אבל התהליך עושה רק טוב את מקבלת מלא טיפים וחיזוקים ובלי קשר לאבחון מקבלים גם סדרות טיפולים בכל מיניי תחומים וזה מעשיר את הילד. לדעתי כל ילד בארץ צריך לעבור בדיקות כאלה מקיפות ועזרה פרטנית כזאת.