שבוע 18 ואני נראית כמו כדורררררר הריון ראשוןןןןןן כל סנטימטר שהבטן גודלת יש לי פרפרים בבטןןןןן מעניין אותי איך אראה בחודש 9🤭

נסעתי וניצמדתי ממש לרכב והמראת צד נכנסה בפנים הוא יכול לתבוע אותי ?

בנות התייעצות אני מרדימה את התינוקת שלי על הידיים (גם ביום וגם בלילה) חוץ מבלילה שהיא נרדמת לבד כי היא קמה לאכול ונרדמת לבד. היא נרדמת רק על הידיים ורק בתנועה כשאני זזה איתה. ואז כשהיא רק עוצמת עיניים מניחה בעגלה ועוד קצת מנדנדת. אמרו לי שכנה וחמותי שזה לא טוב להרגיל אותה ושאני חייבת לשים אותה בעריסה שתלמד לישון לבד או טיפים להירדמות עצמאית לאט לאט … מה אומרות יש לכם טיפים? מרגישה באמת מתוסכלת, מבולבלת מהדעות האלה. מצד שני היא באמת לא נרדמת לא על הידיים

המלצה לבדיקת Nipt כולל שם מקום

טיפים לחימום חלב שאוב שמוציאה מהמקרר (לא מקפיא) במהירות לפני שהתינוקת מתחילה לצרוח? 😅 היא לא שותה שזה קריר אבל אין זמן יותר מידי עד שזה יתחמם לבד כי היא רוצה לאכול באותו רגע

אני במשבר כל בוקר ההתארגנות לגן עם הבן שלי היא פשוט סיוט. כל דבר שאני מבקשת ממנו לעשות הוא מתנגד, אני כבר לא מסוגלת פיזית להרים אותו או ״לגייס״ אותו. הילד בן שלוש, והנה, אנחנו כבר מעל שעה רק במשברים. אפילו פיפי הוא מתנגד לעשות, שלא לדבר על לצחצח שיניים ולשטוף פנים, להתלבש. הכל במריבה ובצעקות, הכל בכעס ובכי. לא משנה כמה אני מתאמצת להתאפק הוא פשוט שובר את גבולות הסבלנות שלי ואני מתפרצת בצעקה או בבכי .. פשוט מתסכול. אבא שלו במילואים, אני מניחה שזה משפיע קצת, אבל איך לכל הרוחות אני אמורה לעשות משהו? אני לא מצליחה לשמור על איפוק, הוא נלחם מתנגד לכל דבר ואני יוצאת מבוקר כזה שבורה ומתוסכלת (וכמובן גם הוא) לא רוצה לערב את הבעל או לשלוח לו הודעה, אני יודעת שהדאגה לנו תפריע לו להתמקד במשימות שלו. חייבת למצוא שיט. לבוקר יותר חייכני ושמח, ופחות כועס ומתוסכל. מנסה להכתיב לילד כללי שיגרה קבועים ״בבוקר קודם כל פיפי״, ״כל בוקר מצחצחים שיניים״ אבל זה פשוט הופך למלחמה. עזרתן ותמיכתן הנפשית כי אני ממש שבורה מהבוקר הזה.