חייבת לפרוק את זה למרות שאני בטוחה שהרוב לא יסכימו ולא יהיו בצד שלי יש לי בן שנה ושלושה חודשים, עוד מתקופת ההריון אמא שלי אמרה כל הזמן שאחזור לעבודה היא תשמור עליו ושלא נשלח לגן אחרי חצי שנה מהלידה הייתי צריכה לחזור לעבוד והיה לי קשה אז החלטתי להיתפטר ונשארתי בבית עד שהיה בן 11 חודשים (וכל הזמן הזה אמא שלי מדברת על זה שהיא תשמור עליו וזה ברור), מצאתי עבודה במשרה חלקית עד 14 בצהריים והבן כמעט שנה שלי התחיל ללכת כל בוקר לאמא שלי ולאחותי פתאום אחרי 3 חודשים בערך פתאום נראה שאמא שלי מתחרטת, בפועל היא הפילה את הטיפול בו על אחותי המלשבית ואחותי בהתחלה נהנתה אבל גם היא ילדה אז כבר לא מתאים לה וקשה לה והן דיי רומזות לי שזהו עכשיו אני מעולם אבל מעולם לא ביקשתי מהן, אמא שלי ביקשה ואפילו קבעה עובדה שהיא שומרת עליו ועכשיו אני במצב דיי דפוק, מעבר לעובדה שאני מתה מפחד לשלוח אותו לגן עם כל האלימות שיש, גם אם הייתי רוצה אז אנחנו ממש בסוף שנה ועכשיו כבר לא אצליח להכניס אז אולי רק בספטמבר אם יהיה מקום לגן טוב ומה עד אז?? אין עוד מי שישמור עליו והאמת שאם הייתי יודעת לפני 3 חודשים שהן יתייאשו כל כך מהר אז לא הייתי חוזרת לעבוד והייתי נשארת איתו בבית ומנסה לפתח עסק מהבית ועכשיו אני מרגישה שאני צריכה לנשק להן את הרגליים בעיקר לאחותי שעוזרת המון אבל כל היום עצבנית ומקטרת ולא נעימה וגם כל היום הן אומרות לי כמה קשה להן ואי אפשר ככה ובלה בלה בלה ואין לי פתרון חוץ מלקום ולהתפטר עכשיו מהעבודה החלטתי ללכת מוקדם יותר לעבודה ולצאת מוקדם יותר אבל אני לא בטוחה שזה יעזור ובכלל אין לי מושג מה לעשות כרגע כי הן גורמות לי להרגיש ממש רע וחשוב לי כן לציין שאני וגם בעלי עוזרים ועזרנו תמיד בכל מה שאנחנו יכולים, הסעות בלי סוף לכל האחים, משלוחים בעסק המשפחתי (בחינם כמובן), בעלי עושה להם עבודות במקצוע שלו ובאופן כללי תמיד עוזרים שצריך ושלא אני יודעת שטיפול בתינוק זה ממש לא קל אבל למה הצעתן אם לא התכוונתן לזה?? תכננתי בשנה הקרובה לפתוח עסק קטן ולהתחיל להרים אותו לאט לאט תוך כדי עבודה כדי שאחרי החופשת לידה הבאה אני אוכל להתפטר ולגדל את הילדים ורק בערב שבעלי בבית לעבוד ועכשיו אני כבר לא יודעת מה אני אעשה עם עצמי אני קצת כועסת עליהן וקצת מבינה אותן ובעיקר קצת מתוסכלת מכל המצב הזה

התינוקת שלי בת 4 חודשים מקיאה חלב עם חומצה כזה מה זה אומר

שבוע 36-2 כל היות בוכה אין לי כוח לכלום אני רוצה ללדת כבר באלי ללכת למיון שיעשו לי ניתוח קיסרי עכשיו אני עצבנית עצובנ בוכה אין לי כוח לעצמיייייייייייי רוצה להיות אחר עם התינוק ביד נימאס לי מהכל 🥲🥲🥲🥲🥲

השימוש ב-PayBox חינם! מחכים לך בקבוצת "משפחות נזקקות", לחיצה להצטרפות לקבוצה: https://payboxapp.page.link/1iyPFffa3Ar7Zz8N6

אני יתאר לכן סיטואציה ותגידו לי מה אתן חושבות. אני ילדתי לפניי 3 חודשים לידה טראומתית קיסרי שהסתבך ולקח לי יותר מחודש להחלים פיזית ונפשית לא נראלי שעדיין החלמתי אבל זה לנושא אחר. בקיצור - ביום מין הימים בעלי פשוט היה כל היום בטלפון ולא הוציא מילה לכיווני , הערתי לן עם כך הוא אמר קהיא מצטער וזה לא בכוונה וישים לב יותר,עבר יומיים בקושי, ישבנו בסלון הוא היה בטלפון , ואמרתי לו משהו סתם ליצור שיחה לא משהו חשוב,והוא פשוט לא התייחס למה שאמרתי-דממה.אז הערתי לו שוב , הוא שוב אמר ״סליחה לא שמעתי״ ואז שאל ״מה אמרת״ . לי כבר יצא החשק ולא בא לי לחזןר על עצמי כמי תוכי כל פעם אז אמרתי לו ״עזוב לא משנה לא באלי להגיד מה אמרתי״ , הוא כנראה האגו שלו נפגע החליט להעניש אותי , אז הוא אמר לי ״ סבבה את לא רוצה להגיד?אז אל תדברי איתי בכלל אל תפני אליי אני לא רוצה לדבר איתך עכשיו״ אני מההלם התחלתי להגיד לו אתה לא שפויי אני זאת שלא מקשיבים לה ועכשין אתה עושה לי ברוגז???,עכשיו אני צריכה להתחנן לאדון פה שידבר איתי??ממש נפגעתי מההתנהגות הזאת שלו,והוא מבחינתי התנהג בסדר גמור כי הוא טוען שהוא נפגע ״כי לא סלחתי לו״ . מה אתן חושבות?מי צודק?

אם עשיתי בדיקת בטא ביום ראשון 19.5 (יומיים לפני איחור) יצא - 20.4 ועשיתי היום בדיקת בטא יום חמישי 23.5 (יומיים אחרי איחור) 143.1 ההכפלה תקינה ? אני פשוט לא יודעת איך מחשבים נכון