היי בנות ילדתי ב5.2 את הבת השנייה שלי ישר התחלתי בהנקה הרגשתי קצת יותר מנוסה ונעזרתי ביועצת בנקה שהייתה בבביהח. ילדתי ברביעי וחזרתי לבית בשישי כל הזמן הזה הרגשתי גדושה ושיש לי משהו לתת לה. עדיין הילדה לא עלתה במשקל אפילו שזה רק כמה ימים ההנקה עוד לא התבססה בלילה נורא קשה לי לא משנה כמה אני מתאמצת ומתאבדת על המשימה בעלי נתן לה בקבוק כי היא באמת לא הייתה רגועה ובנוסף אכלה אותו כולו זה אומר שהייתה רעבה. היא כל הזמן עלי כל היום (אבל עדיין יש קושי בלהעיר אותה בבוקר ממש) אני בטראומה מכל נושא ההנקה מהילדה הראשונה כמה שנלחמתי וכלןם לא עזר הוצאתי ים של כסף על משאבות ,אנבלה ,חיקוי של ביאמבה וגם של יד שרה אבל לא מבינה מתי לשאוב ומתי להניק. מרגישה מבובלבלת ושאני גם מתחילה לרדת בכמויות לא הצלחתי לשאוב אפילו 30 מל עד עכשיו מבואסת מאוד ומרגישה שזה מכניס אותי לדיכאון. יועצת הנקה יכולה להגיע רק עוד שבוע וזה לא נראלי בהכרח יועיל. צריכה מימכן טיפים מה הסדר יום שלכן לניו בורן מזכירה שילדתי ביום רביעי 5.2 היום כבר 10.2 כל טיפ בנושא הנקה יעזור לי (גם קראתי באינרנט מלא)

בנות דחוף פליז תגיבו לי כי אני עומדת להשתגע! אני יודעת בדיוק מתי היו היחסים ב 20.8 ושזה בול 7 ימים רק עברו,עשיתי בדיקה בבית ויצא ככה!! אבל לציין שבגלל שעשיתי את הפיפי ישר על המקלון נגעתי טיפה בחלונית, אולי זה שיבש את התוצאה?! לא הגיוני שיראה כרגע לא?

היי שבוע 13 פלוס 2 ברוך ה׳ יש לי כאבי גב חזקים במיוחד אחרי עמידה או שאני עושה דברים בבית היה לי גם קצת כאבים באזור של הטבור האם זה מצריך בדיקה?

העלתי פה כבר פוסט בנושא ומעלה שוב כי אני צריכה את העזרה שלכן דחוף. לפני שבועיים אני ובעלי רבנו ריב גדול מאוד על חינוך הילדים. זה היה הקש ששבר את גב הגמל מבחינתי ואני התמוטטתי ממש. במשך שבוע בקושי דיברנו והרגשתי שאני לא מסוגלת להחזיק את עצמי נפשית יותר איתו. עבר שבוע והחלטתי לא להיות במקום נחות ולנסות להרים את עצמי, פניתי אליו וניסיתי ליצור קרבה פיזית ואינטימית אבל הוא בתמורה אמר לי שזה לא מעניין אותו ושלא יכול להיות שאאמלל אותו שבוע שלם ואז אבוא ואבקש סקס. הרגשתי בנוסף לכל ההרגשה הנוראית גם דחויה וזה היה נורא. עברו כמה ימים במהלכם הוא ניסה לדבר איתי ולתקשר איתי ואני לא הייתי מסוגלת ברחתי ממנו בכל הזדמנות, היה מתקשר לא הייתי עונה לטלפון, היה מגיע הביתה הייתי יוצאת לגינה , לא רציתי להיות לידו. מצד אחד מאוד רוצה לשאול למה התכוון כשאמר את זה, האם זה לצמיתות לא מעניין אותו? מצד שני אני לא מעוניינת לקבל עוד דחיה. מה אני אמורה לעשות? לא מסוגלת ליזום יותר, מרגישה שלא מגיע לו, מרגישה שמגיע לו לאבד אותי , לא מוכנה להוריד מהכבוד שלי יותר הוא כמובן לא מתקרב אלי ולא יזם....

ילדה בת שנתיים לא מרגישה טוב חייב אוכל לפני שאני מביאה לה נורופן ?